- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פעוטה תנותק מהוריה מתמודדי הנפש ותישלח לאימוץ
בפסק דין מטלטל קבע ביהמ"ש שהאם הסכיזופרנית והאב - נכה צה"ל עם פוסט טראומה - נעדרי מסוגלות לגדל את בתם: "הזניחו אותה כבר בסמוך ללידה"
בפסק דין דרמטי ומטלטל שניתן לאחרונה בבית המשפט למשפחה בירושלים, נקבע כי פעוטה כבת שנתיים תנותק סופית מהוריה הביולוגיים, זוג מתמודדי נפש, ותישלח לאימוץ. מסקנת השופטת אורית בן-דור ליבל הייתה שהשניים נעדרי מסוגלת הורית, וכי טובת בתם לגדול במשפחה מאמצת. לצד זאת נקבע שייערכו בין ההורים לילדה מפגשים דו-שנתיים, בכפוף להיותם מאוזנים נפשית.
הורי הפעוטה הכירו במסגרת שיקומית למתמודדי נפש. האם (39), לה שני ילדים אחרים שהוצאו ממשמורתה, סובלת בין היתר מסכיזופרניה. האב (51), המוכר כנכה צה"ל, מאובחן בין השאר עם פוסט טראומה והתקפי חרדה, לצד אירועים פסיכוטיים המלווים בקולות רדיפה. השניים נישאו זה לזו ב-2022, וכשנה לאחר מכן נולדה בתם.
כבר בסמוך ללידה התקבלו דיווחים מדאיגים שהאם אינה מטפלת בבתם - ובכלל זה לא מחתלת אותה ולא מתעוררת בשבילה בלילה - וכי אף האב נמנע מליזום מגע כלשהו עימה. בהמשך, ובמשך השנה וחצי הראשונה לחייה, עברה התינוקת יותר מ-5 (!) מעברים בין גורמים שיטפלו בה במקום הוריה.
על הרקע הזה עתרה המדינה להכריז על הפעוטה כבת אימוץ. נטען שהוריה הביולוגיים נעדרי מסוגלות הורית, הן בהווה והן בעתיד הנראה לעין, ולכן טובתה היא לגדול במשפחה אחרת.
ההורים, מצדם, טענו שמגיעה להם הזדמנות להוכיח כי ביכולתם לגדל את הפעוטה. הם הוסיפו שלדעתם המדינה צריכה לממן עבורם מטפלת צמודה - "כמו שהייתה מעמידה לכל נכה צה"ל המרותק למיטתו" - באופן שיאפשר את הישארות בתם במחיצתם, חרף מוגבלותם הנפשית.
מבקשים "מיקור חוץ" להורות
בפסק דין מטלטל המחזיק עשרות עמודים, קיבלה השופטת בן-דור ליבל את עתירת המדינה, וקבעה שהפעוטה תנותק מהוריה הביולוגיים ותישלח לאימוץ. מסקנתה הייתה שהשניים נעדרי מסוגלות הורית, לא בהווה ולא בעתיד הנראה לעין, וכי טובת בתם לגדול במשפחה אחרת.
אינדיקציות להיעדר כושר הורי בסיסי מצאה השופטת, בין היתר, בעדויות גורמי המקצוע על הופעת האם עם בגדים מלוכלכים, טיטולים מלאים בצרכים - מאחר שסובלת מבריחת שתן - וריח זיעה חריף. מאותו תיעוד עלה שהשניים אף הגיעו (למרכז הקשר) "רעבים מאוד, פותחים את המקרר ומחפשים אוכל". עוד צוין כי במהלך ביקור בדירתם נמצאה הזנחה ממשית - כגון בגדים מעורבים בשתן ופשפשים, אוכל מקולקל ושאריות מזון בנות מספר ימים, וכיריים שרופות מאוכל שגלש.
אשר לטענת בני הזוג כי מטפלת צמודה עשויה להוות פתרון ראוי במקום אימוץ, כתבה השופטת שהשניים "למעשה מבקשים לבצע 'מיקור חוץ' להורות שלהם עצמם". ואולם לדבריה "הורות אינה מתמצה באספקטים הטכניים בלבד כגון האכלה, החלפת חיתולים וכדומה" - אלא בהרבה יותר מזה.
בסופו של יום קבעה השופטת שבשל חוסר המסוגלות ההורית של בני הזוג, כמו גם טובת בתם באימוצה, הרי שיש להכריז על הפעוטה כבת אימוץ, זאת לצד מפגשים דו-שנתיים שייערכו על מנת לשמר קשר מינימלי: האחד בחודש יום הולדתה, והשני חצי שנה לאחריו. נקבע שהפגישות תתקיימנה בליווי ובפיקוח השירות למען הילד, ובכפוף להיות ההורים מאוזנים נפשית.
- ב"כ המשיבים: עו"ד ורדה ברכה שטיינברג ועו"ד יוסי נקר
- ב"כ המבקשת: לא צוין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
