לקוח "פלאפון" הופתע לגלות שפירוט שיחות הוצא מחשבונו ללא אישור, ותבע על פגיעה בפרטיות. ביהמ"ש קבע אמנם ש"פלאפון" הפרה את חובת הזהירות כלפי הלקוח, אך לא חייבה אותה בפיצויים.
בעל חברת הניקיון והשמירה "מוקד דרך המלך" הצטרף לחברת "פלאפון" כלקוח עסקי. בספטמבר 2008, בזמן ששהה בחו"ל, קיבל בעל החברה מסרון שבו נאמר לו כי בהתאם לבקשתו נשלח אליו פירוט שיחות. המנהל המבולבל, שמעולם לא ביקש פירוט שיחות, תהה לפשר העניין, ולאחר בירור קצר התברר שהבקשה לקבלת הפירוט הוגשה ע"י אחת הפקידות במוקד דרך המלך ללא אישור.
לדברי הפקידה, היא הבחינה בחיוב שהיה גבוה פי 7 מהרגיל בחשבון החברה, ופנתה לשירות הלקוחות כדי לברר את העניין, שם הציעו לה לבקש את פירוט השיחות. הפקידה מילאה את הטופס הנדרש, ציינה את פרטי החברה כולל אמצעי התשלום, ואף חתמה בשמה, ולאחר שהטופס התקבל – נשלח פירוט השיחות למשרדי החברה. זמן קצר לאחר מכן פוטרה מעבודתה.
החברה ובעליה הגישו תביעה נגד "פלאפון" לבימ"ש השלום בירושלים, וטענו כי זו התרשלה בכך שמסרה את פירוט השיחות ולא נקטה באמצעי זהירות כדי לשמור על פרטיותם. התובעים העמידו את נזקיהם על כ-52 אלף שקלים, ביניהם דמי יציאה מ"פלאפון" ועגמת נפש.
"פלאפון" טענה, שמדובר בניסיון לסחוט ממנה פיצויים שלא כדין, ובכל מקרה אין קשר בין המעשה לנזקים הנטענים. לדבריה, מציאות החיים מחייבת שלעיתים יהיו אנשים נוספים מלבד מורשי החתימה שיבצעו פעולות פשוטות, כמו בקשת פירוט שיחות. עוד הוסיפה, שהפעולות שנעשו על ידה, כמו הוצאת רשימת שיחות יוצאות, מוכיחות כי היא מודעת לחובת הזהירות החלה עליה וכי היא עושה ככל שביכולתה כדי למנוע פגיעה בלקוחותיה.
"פלאפון" שלחה הודעת צד שלישי לפקידה, וביקשה להטיל עליה את האשמה. הפקידה השיבה, שפעלה בתום לב, ועשתה כפי שנאמר לה במוקד שירות הלקוחות. לטענתה, היא לא ידעה אם היא רשאית לקבל את הפירוט ויש לזקוף לחובת "פלאפון" את אי הצגת נהלי הטיפול במקרים כמו אלו.
לא הוכח הנזק
השופטת יעל ייטב קבעה, שהפלט שהתקבל במשרדי התובעת כלל רשימה של מספרי טלפון בלבד, ללא פרטים מזהים וללא פירוט תוכן השיחות. גם אם המידע עלול לפגוע בפרטיות, קבעה השופטת, הרי שהפגיעה היא ברף הנמוך.
עם זאת, הדגישה השופטת, שכבעלת השליטה במאגר השיחות הכולל מידע אישי, "פלאפון" אינה רשאית להתנער מחובת הזהירות כלפי לקוחותיה ומחובתה למנוע פגיעה בפרטיותם ובכבודם של הלקוחות באמצעות הקפדה על העברת המידע רק לידי הלקוח או באישורו. משכך, יש במסירת המידע משום התרשלות. "פלאפון" הייתה צריכה לצפות שישנם אנשים שיעשו שימוש לרעה בפרטים אלה, כמו מתחרים עסקיים וכיו"ב, באופן שיפגע בחברה – הלקוחה שלה.
אף שהאחריות בטפסים מוטלת על החותם על טפסי הבקשה לחשיפת פירוט השיחות – הפקידה – אין בכך כדי לפטור את "פלאפון" מהאחריות לוודא שמסירת המידע תיעשה לפי רצון הלקוח.
השופטת קבעה ששיעור האחריות של "פלאפון" עומד על 70% ואת שיעור אחריות הפקידה על 30%.
עם זאת, השופטת קבעה שהתובעים לא הוכיחו שנגרם להם כל נזק מחשיפת הרשימה ולכן הם לא זכאים לפיצוי. התובעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל ל"פלאפון", שבעצמה חויבה ב-1,000 שקל על הוצאות הפקידה.
פגיעה בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות, היא עוולה אזרחית שהנפגע ממנה זכאי לתבוע את נזקיו. אמנם במקרה הזה לא נפסקו פיצויים משום שלא הוכח שנגרם נזק, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתם של בעלי מאגרי מידע, כמו חברות התקשורת, לאבטח את המידע שברשותם ולמנוע את הגישה אליו לאלו שאינם מורשים. אין ספק שבמקרים אחרים, ככל שמי שפרטיותו נפגעה יוכיח כי נגרם לו נזק ממשי, ביהמ"ש יפסוק פיצויים מתאימים.
* עו"ד דורי ברקל עוסק בדיני צרכנות.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdi.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין