האפשרות לקיים פגישות באמצעות שיחת וידיאו, גם כשהצדדים להליך רחוקים זה מזה פיזית, מוגבלים בניידות או לא מסוגלים לנהל שיחה בחלל אחד, יכולה להגדיל את השימוש המוברך בכלי הגישור ולייעל את התהליך ההסכמי.
כשמגיעה אלי משפחה לגבש הסכמות כמו הסכם גירושין או ייפוי כוח מתמשך, השאלה הראשונה שאני שואלת היא איפה כולם גרים.
על אף שישראל היא בסך הכל מדינה קטנה תושביה נוטים להיות נורא עסוקים. לכן, אם אני מבינה שבתהליך המשפחתי צפויים להשתתף הבן שגר בדרום, הבת שמתגוררת במרכז והנכד הבכור שכרגע מטייל בהודו – אני ישר מציעה שהתהליך יתבצע בשיטה שאני אוהבת לכנות: "שח-רחוק" או במילים אחרות, באמצעות שימוש בטכנולוגיות המוכרות של Zoom או Skype.
חשוב להסביר כבר בהתחלה: בין אם התהליך ההסכמי נעשה באמצעות טכנולוגיות "שח-רחוק" ובין אם הוא נעשה במשרד – הכללים הם אותם כללים, הכלים אותם כלים, התוצאות אותן תוצאות והמשתתפים אותם משתתפים. ההבדל היחיד הוא שלא תמיד כל המשתתפים נמצאים באותו החדר או אפילו באותה יבשת.
איך זה עובד? המשתתפים והמגשרת מתחברים בזמנים שהוגדרו מראש לתוכנת שיחה מרחוק כמו Zoom או Skype כאמור ומקיימים פגישה. בעזרת הטכנולוגיה הקיימת, המשתתפים לא רק רואים ושומעים זה את זה אלא יכולים גם לשתף מסכים, לצפות יחד במסמכים ולעיתים אפילו לערוך אותם במשותף בזמן אמת.
היתרונות גדולים
לשח-רחוק יתרונות גדולים שהמרכזי בהם כבר הוזכר – נגישות. כאמור, במסגרת השח-רחוק יכול להשתתף כל אחד מכל מקום בעולם וכל מה שצריך הוא גישה לרשת, מחשב נייד ותוכנת שיחה מרחוק.
מכשול נגישות נוסף שיכול לבוא על פתרונו באמצעות שח-רחוק הוא המצב התדיר בו אחד הצדדים לא יכול להשתתף בתהליך כי אינו יכול פיזית לצאת מביתו: אם בשל נכות או פשוט כי לא הצליח למצוא בייביסיטר לילדים.
השח-רחוק מהווה פתרון גם במקרים הקשים יותר לגישור, בו הצדדים לא מסוגלים לשאת זה את נוכחותו של זה באותו חדר.
יתרון נוסף הוא הגדלת חופש הבחירה במגשר. לא אחת פונים אלי מגושרים המתגוררים רחוק ממשרדי, וללא הפתרון הטכנולוגי המרחק הרב היה מקשה עליהם להיעזר בשרותיי ומאלץ אותם לבחור במגשר אחר.
הגדלת חופש הבחירה בא לידי ביטוי גם בבחירת התנאים הסביבתיים בהם יתנהל התהליך. כך לדוגמא, ייתכן שאחד הצדדים יבחר לנהל את הפגישות מביתו, שם הוא מרגיש בטוח ומוגן. לעיתים אחד הצדדים מבקש לנהל את התהליך בנוכחותו של אדם אחר היכול לסייע לו, לדוגמא, מתורגמן או איש צוות רפואי. השיח מרחוק יכול לאפשר התאמות אלה מבלי הצורך להוסיף טרחה או ממון לתהליך.
ואכן, פן נוסף של נגישות מתייחס לתחום הכלכלי. לפני כשנתיים הורה בית המשפט העליון בהודו כי תיקי גירושין בין בני זוג שאינם מתגוררים באותו מחוז ינוהלו באמצעות שיחת וידאו. בהחלטתו כתב בית המשפט כי נסיעה ממחוז למחוז משמעה הוצאות כספיות ובזבוז זמן יקר. על כן, ניהול התיק במחוז הקרוב לצד אחד משמעו פגיעה בשוויון בין בני הזוג ואולי אף פגיעה בעצם זכות הגישה לערכאות.
אמנם, ישראל היא לא הודו וזכות הגישה לגישור אינה (עדיין) זכות חוקתית, אבל ההיגיון הבסיסי תופס גם לגביו. יתרה מזאת, כתהליך שהשוויוניות והניטראליות היא בבסיסו, ברור שלא ראוי מצב בו אחד הצדדים יישא בהוצאות עודפות של זמן וממון כדי לאפשר את השתתפותו בתהליך.
יתרון נוסף נובע מהמחשב עצמו. כידוע, סופו של תהליך גישור או בניית הסכמות הוא מסמך הסכמה, כמו הסכם גירושין או ייפוי כוח מתמשך. כיוון שכל אחד מהמשתתפים יושב מול מחשב, קל לשתף על גבי המסך את המסמכים בזמן אמת ולעבוד עליהם ביחד בקלות ובשקיפות מלאה.
לקחת בחשבון את החסרונות
כמו לכל דבר בעולם, לשח-רחוק יש גם חסרונות. החיסרון העיקרי, לטעמי, הוא פגיעה אפשרית בפעילות האינטליגנציה הרגשית של המשתתפים. אין ספק שקשה יותר לקרוא את מחשבותיו ורגשותיו של האחר דרך מסך, וגם אם יש תמונה וקול, אין תחליף ממשי לפגישה פנים מול פנים.
לכן, עם כל יתרונותיו, השח-רחוק הוא לא הבחירה הראשונה לתהליך גישור או בניית הסכמות. תמיד עדיף להיפגש באותו החדר, לחוות אותה אווירה ולהמשיך לחשוב יחד על הדברים גם בהפסקת הקפה. מלבד זאת, ישנם אנשים שהשח-רחוק אינו מתאים להם כלל כיוון שכדי לנהל משא ומתן יעיל הם זקוקים להפרדה מהעולם שבחוץ ולשהייה משותפת בחדר אחד.
חסרונות נוספים נובעים מהטכנולוגיה עצמה: לא בכל מקום יש רשת מספיק מהירה כדי לאפשר שיח וידאו באיכות טובה, ואם הרשת לא מוצלחת – אפילו לאחד המשתתפים – כל הפגישה יכולה לצאת מאיזון. לכן, לפני שקובעים פגישת שח-רחוק, יש לוודא היטב שרוחב הפס של כולם תומך בשיחה שכזו.
בנוסף, במיוחד בתהליכים בהם מעורבים בני הדור המבוגר יותר, יש להתחשב בכך שלא לכולם יש כישורים טכנולוגיים מספקים לפתוח את התוכנה, לסדר את הקול והתמונה, להשתתף בצפייה ולערוך מסמכים. עם זאת, על המכשול הזה בהחלט אפשר להתגבר בעזרתם של המגשרת או מסייע חיצוני (שלא לוקח חלק בתהליך).
אם נסכם, גם אם מלכתחילה עדיף שתהליך הגישור או בניית ההסכמות יתקיים בדרך הרגילה שבה יושבים כולם יחד בחלל אחד, הטכנולוגיה פותחת בפניכם אפשרויות חלופיות ויעילות המאפשרות להגדיל את השימוש המבורך בכלי הגישור לרווחת הציבור כולו.
* עו"ד ומגשרת אסנת הכהן עוסקת ביישוב סכסוכים בתחום המשפחה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין