אחרי שהוסכם שהאישה תרכוש את חלקו של בעלה לשעבר בדירה הוא ביקש לבטל את חוות הדעת השמאית המוסכמת בטענה שמחירי הדירות התייקרו. בית הדין הרבני קבע כי בקשתו מעידה על חוסר תום לב וחוסר אחריות.
בית הדין הרבני בנתניה דחה לאחרונה בקשה לביטול חוות דעת שמאית שניתנה במסגרת הליך פירוק שיתוף בין זוג שהתגרש. הדיינים אברהם מייזלס, אריה אוריאל ואברהם דב זרביב לא קיבלו את טענת הגרוש כי מחירי הדירות האמירו מאז ולכן יש להעריך את שווי הדירה מחדש. הובהר, כי אם האיש לא יעמוד בהתחייבותו למכור את הדירה לפי המחיר שקבע השמאי - הוא יצטרך לפצות את גרושתו על הפרת הסכם מחייב בחוסר תום לב.
הבקשה הדחופה שהגיש הבעל לבית הדין התבססה על מודעות למכירת דירות דומות באתר "יד 2". לטענתו, השמאי המוסכם קבע במרץ 2016 שמחיר הדירה הוא 1,080,00 שקל אך מחיר זה כבר לא היה רלוונטי באוגוסט - המועד שבו גובש סופית מתווה המכירה - כיוון שהדירות באזור התייקרו בכ-250 אלף שקל.
הבעל טען כי אשתו לשעבר צריכה לשאת בתוצאות משום שעיכבה את הליכי הרכישה, וכי לא ייתכן שיקבל עבורה הדירה תמורה שנמוכה ב-20% ממחיר השוק. בתוך כך הוא הסביר כי במחיר הנוכחי לא יוכל לרכוש דירה שתשמש גם את הילדים.
מצד שני טענה האישה כי הבעל לא יכול חזור בו מההתחייבות לקבל את מחיר השמאי שמונה בהסכמה ואף הוצע מטעמו. עוד נטען כי מיד לאחר שחוות הדעת התקבלה האישה כיסתה את המשכנתה וביקשה משכנתה נוספת - הכל כדי שתוכל לרכוש את הדירה. לאורך כל הדרך, נטען, הבעל לא הביע שום טרוניה בנוגע למחיר הרכישה, וזו הגיעה רק לאחר שנשלח לבית הדין הסכם סופי לאישור.
בדיוק כמו חוזה חתום
הרב אברהם מייזלס קבע כי השמאי מונה בהסכמה מוחלטת ולאחר משא ומתן ממושך, והגרוש אינו יכול לחזור בו אחרי שגמר בדעתו לפעול בהתאם לחוות הדעת.
הדיין הבהיר כי אף שבסופו של דבר ההסכם הסופי לא נחתם הרי שהתחייבותו למכור את הדירה לפי המחיר שקבע השמאי קיבלה תוקף משפטי בפסיקתא שאושרה בבית הדין והוגשה על ידי שני הצדדים בהסכמה.
פסיקתא זו, קבע, מחייבת את הבעל בדיוק כמו חוזה חתום, ויותר מזה - אם יפר אותה תוכל גרושתו לתבוע ממנו פיצויים על הפרת הסכם בחוסר תום לב.
לגופה של טענת הבעל כי מחירי הדירות התייקרו נקבע כי קשה להאמין שבחודשיים שבהם נוהל המשא ומתן מחירי הדירות השתנו בשיעור דרמטי. נוסף על כך, לא ייתכן שהבעל יחזור בו מהתחייבותו על סמך מחירים שזרקו בעלי דירות באתר "יד 2".
"מכאן שהגשת תביעה לביטול כל ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים ובאות כוחם לא רק שהיא לוקה בחוסר תום לב, אלא אף בחוסר כל אחריות רצינית לתביעה זו", נכתב בפסק הדין.
לפיכך נקבע כי האישה תרכוש את חלקו של בעלה לשעבר בדירה תמורת 540 אלף שקל. עם זאת, היא חויבה בדמי שימוש של 58,000 שקל על התקופה שבה גרה בדירה בלעדיו. יצוין כי מדובר בסכום מופחת שלקח בחשבון כי בקשת הבעל עיכבה את העסקה שלא באשמת האישה.
עו"ד יצחק קארו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין