עב 6590/01, ד"ר אורנית ינאי-קהלת נגד מדינת ישראל - משרד הבריאות המכון לרפואה משפטית
בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע, כי סיום העסקתם של מתמחים אשר הועסקו במכון לרפואה משפטית: התובעים 2 ו-3 ונקיטת הצעדים שהובילו להתפטרותה של התובעת 1 נעשה שלא כדין, שלא מתוך שיקולים עניינים אלא מתוך מניע זר ופסול - בתגובה להעלאת תלונותיהם על הליקויים במכון.
השופטת מיכל לויט קבעה, כי סיום העסקת התובעים נבעה מכך שהשלושה אזרו עוז להתריע על ליקויים במקום העבודה בפני גורמים מחוץ למכון ומכך שהעזו לשתף פעולה עם התקשורת בפרסום הפרשה.
המשפט הישראלי, דרך כללי המשפט המנהלי וחובת תום הלב, מעניק הגנה לעובדים החושפים מעשים בלתי חוקיים במקום העבודה או התנהלות של עובד ציבור העומדת בניגוד לטוהר המידות או לסדרי מינהל תקין.
נפסק, כי התובעים עומדים בקריטריונים הנדרשים להחלת חוק הגנה על עובדים. לא זו אף זו, התובעים פנו בתום לב לגורמים המוסמכים, וניסו לפתור את הבעייה בתוך המכון. (ע"ע 502/05 בעניין גרטי).
נקבע כי עומד קושי ממשי לקבוע בוודאות את גובה הנזק הממוני שנגרם לתובעים עקב הפסקת התמחותם, ועם זאת יש לפצותם בגין נזק לא ממוני שנגרם להם, כאשר גובה הפיצוי יעמוד על סך של 100,000 ש"ח לכל תובע.
עב 6590/01, ד"ר אורנית ינאי-קהלת נגד מדינת ישראל - משרד הבריאות המכון לרפואה משפטית
למדור עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.