אם ל-12 נישלה 9 ילדים. התנגדותם לצוואה נדחתה - פסקדין
שלושה ילדים זכו בירושה. האחים שקופחו טענו להשפעה בלתי הוגנת, מעורבות וזיוף - אך נדחו וחויבו בהוצאות
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה אישר לאחרונה צוואת אם ל-12, המנשלת את מרבית ילדיה לטובת שלושה מהם בלבד. השופטת אליה נוס דחתה את התנגדות חלק מהאחים שקופחו, בנימוק שלא הוכחו השפעה בלתי הוגנת, מעורבות או זיוף, השוללים את תוקף הצוואה. השבעה חויבו ב-60 אלף שקל הוצאות.
הצדדים הם אחים, 10 מתוך 12 ילדי המנוחה שלקחו חלק בהליך. הצוואה שבמוקד הדיון נערכה בנובמבר 2018, ובמסגרתה הורישה האם את עיזבונה - לרבות דירה בראש העין - לשלושה מילדיה בלבד, הם התובעים, תוך הדרת שאר האחים. ביוני 2022 הלכה האישה לעולמה. בשלב זה הגישו ילדיה שקופחו בירושה, התנגדות לצוואתה.
הם העלו במסגרתה שלוש טענות מרכזיות: האחת, השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכים. נטען שאלה שימשו כ"שומרי הסף" של המנוחה והשפיעו עליה באופן פסול, בהיותה תלויה בהם; השניה, מעורבותם בעריכת הצוואה. נטען שהם אלה שיזמו את עריכת המסמך, ואף הכתיבו את תוכנה; והשלישית, טענה לזיוף. נטען ש"קיים ספק" בכך שחתימת המנוחה על הצוואה אכן שייכת לה.
התובעים, מנגד, שללו השפעה בלתי הוגנת מצדם, והוסיפו שלא היו מעורבים כלל בעריכת הצוואה. אשר להעלאת הספק בדבר אותנטיות החתימה, גרסו ששוני בחתימות לאורך זמן אינו מהווה הוכחה לזיוף. השלושה סיפרו שאימם נפגעה עמוקות מכך שחלק מאחיהם-המתנגדים ביקשו למנות לה אפוטרופוס, וכי הדבר "נטע בה את ראשית הרצון לנישולם" – אשר לבסוף התממש.
הורישה בלב שלם, וצלול
השופטת נוס דחתה את טענת הזיוף, בהינתן חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד שלפיה "קרוב לוודאי" כי החתימה על הצוואה שייכת למנוחה. השופטת הוסיפה, בתוך כך, שלא הוכח כי האם הייתה בלתי כשירה במועד עריכת הצוואה, או שענתה להגדרת "זקנה תשושה".
אשר לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת, קבעה השופטת שאין לקבלה בעיקר נוכח סתירות פנימיות בעדויות המתנגדים. כך למשל, אחד מהם סיפר שמצד אחד נבצר ממנו לבקר את אימו כי התובעים "סגרו אותה בבית ולא התירו ביקורים", ואולם מן העבר השני - הודה ששהה בביתה לעתים קרובות, שכן העסק שלו נמצא שם. סתירה נוספת בדברי העד: בתחילה סיפר שאימו הייתה עיוורת לחלוטין, ובהמשך שינה גרסה וטען שראייתה הייתה "מטושטשת" בלבד.
"הנתבעים ביקשו לצייר את המנוחה כאישה מוגבלת הסובלת מליקוי ראייה העולה כדי עיוורון, תלויה בסביבתה בפעולות יומיומיות, ונתונה לשליטתם המוחלטת של שלושת התובעים, אשר פעלו באופן מודע במטרה לנתק אותה מסביבתה ולהכפיף אותה לרצונם, כפי שבא לידי ביטוי בתוכן צוואתה. אולם, טענות אלה נסתרו בראיות ובעדויות אשר נשמעו בפני בית המשפט, ואף בידי הנתבעים בעצמם", כתבה השופטת.
היא ציינה, לקראת סיום, שמסרטון שהוצג, המתעד את הליך חתימת הצוואה, עולה שהמנוחה הייתה פעילה במסגרתו, תוך הענקת הסברים ברורים להחלטתה לנשל שלושת רבעי מילדיה. "ההתרשמות הכוללת מן הסרטון היא שהמנוחה הייתה איתנה בדעתה לצוות את עיזבונה בהתאם לאמור בצוואה", פסקה השופטת.
לבסוף נדחתה אף טענת המעורבות. השופטת הבהירה שגם בהנחה כי אחד התובעים סייע לאם להגיע למשרד עורך הדין, או לשלם את שכר טרחתו, הרי שאין בכך מעורבות פסולה השוללת את תוקף הצוואה. סוף דבר ההתנגדות נדחתה, הצוואה קוימה, והמתנגדים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 60 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד משה סבג
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אפרים דמרי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
