אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבל חלקית ערעור של חושף שחיתות ביחידת האכיפה של עובדים זרים במחוז הצפון

התקבל חלקית ערעור של חושף שחיתות ביחידת האכיפה של עובדים זרים במחוז הצפון

תאריך פרסום : 28/08/2006 | גרסת הדפסה

ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
502-05
25/07/2006
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. השופט יגאל פליטמן
3. השופט שמואל צור


- נגד -
התובע:
אסף גרטי
עו"ד ברק כלב
עו"ד דפנה קירו-כהן
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הפנים
עו"ד מיכל לייסר
פסק-דין

הנשיא סטיב אדלר

[1]           המערער (להלן: גם מר גרטי) הועסק במשיבה כרכז אכיפה בכיר ביחידת האכיפה של עובדים זרים במחוז הצפון (להלן: היחידה), שמיקומה היה בתחנת משטרת ההגירה שבנמל חיפה. הוא נחשף לאי סדרים והתנהגות בלתי תקינה של עובדי מדינה (שוטרי משטרת ההגירה ועובדי משרד הפנים) המטפלים בגירוש עובדים זרים ודיווח על כך לממונים עליו, לנציבות שירות המדינה, למבקר המדינה ולכלי התקשורת. בסופו של יום וכתוצאה מכך, פוטר מעבודתו. מר גרטי הגיש תובענה לבית הדין האזורי בחיפה    אשר קיבל את עיקר גרסתו וקבע, כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ותוך הפרת חוזה עבודתו. כפועל יוצא מכך, חויבה המדינה לשלם למערער פיצוי כספי בגובה שישה חודשי משכורת; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ש"ח; והוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח בצירוף מע"מ. עם זאת, עתירתו של מר גרטי להשבתו לעבודה במשרד הפנים, נדחתה. על כך הגיש מר גרטי ערעור זה, בו ביקש: (א) השבתו לעבודה בשירות המדינה "בתפקיד ובתנאים אשר הולמים את מעמדו, כישוריו וניסיונו" ; (ב) פיצוי בשיעור גבוה מזה שפסק לו בית הדין האזורי בגין אובדן שכר ובגין עגמת נפש; (ג) צו המורה על הוצאתם של מכתבי התלונה, ההתכתבויות וחוות הדעת אשר הוכנסו לתיקו האישי במסגרת האירועים מושא הערעור.

     לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי ועקב  הגשת הערעור, עבר עניינו של מר גרטי לטיפול פרקליטות המדינה, שערכה בחינה מחודשת של המקרה. הפרקליטה המלומדת שייצגה את המדינה בערעור שלפנינו הגיעה למסקנה, כי יש להשיב את מר גרטי לעבודה בשירות המדינה, אם כי לא לתפקידו הקודם ביחידת האכיפה במשטרת ההגירה שבנמל חיפה. במסגרת מאמציה למציאת מקום עבודה חלופי למערער, היא השיגה הסכמת נציבות שירות המדינה להחזרת מר גרטי לשירות המדינה. כתוצאה מכך זומן מר גרטי לראיון אצל מנכ"לית משרד הקליטה. נציגת נציב שירות המדינה ליוותה את מר גרטי לפגישה זו והוא התקבל כעובד המשרד. בשלב זה נראה היה לנציגי המדינה, כי עם תשלום הפיצוי שפסק בית הדין קמא ושילובו של המערער כעובד משרד הקליטה, באה  הפרשה לכדי סיום. אלא, שלא אלה היו פני הדברים. מר גרטי עמד על המשך הדיון בערעור בשלוש עילות אלה: [א] פסיקת פיצוי גבוה מהסכום שנפסק לו; [ב] השוואת תנאי עבודתו במשרד הקליטה לאלה שהיו לו במשרד הפנים; [ג] הוצאת מכתבי "ההשמצה" מתיקו האישי.

     בנסיבות המקרה שלפנינו ולצורך הערכת הסעד שנפסק למר גרטי, נודעת חשיבות לאירועים שהתרחשו לאחר מתן פסק דינו של בית הדין האזורי, עליהם נעמוד להלן.

ואלה העובדות שביסוד הערעור

[2]          ביום 9.3.2003 החל מר גרטי עבודתו בתפקיד רכז אכיפה בכיר ביחידת האכיפה של עובדים זרים במחוז הצפון. מרכזה של היחידה נמצא בתחנת משטרת ההגירה בנמל חיפה. המערער הועסק בחוזה מיוחד לתקופה שמיום תחילת העסקתו ועד יום 31.12.2003. בסיום תקופת החוזה, הוארך תוקפו עד יום 31.3.2004 ופעם נוספת עד ליום 14.4.2004, וזאת מכוח הוראות נציבות שירות המדינה ולצורך בירור תלונותיו על ידי הנציבות. לדברי באי כח המערער (סעיף 128 ל"תגובה לסיכומי המדינה"), שכר היסוד ההתחלתי של המערער במשרד הפנים עמד על 4,074 ש"ח. נכון לחודש אפריל 2006, היה המערער צפוי, לפי טענתו, להשתכר 4,665 ש"ח לחודש.

     ההתחקות אחר העובדים הזרים בוצעה על ידי שוטרים ממשטרת ההגירה, לצד רכזי האכיפה מטעם משרד הפנים, במטרה לאתר עובדים זרים במקומות עבודה שונים ולעצור את אלה מהם שאינם נושאים רישיונות עבודה כדין, לצורך גירושם מהארץ.

     ביום 18.5.2003, כחודשיים לאחר תחילת העסקתו ביחידה, כתב המערער למר אמיר גל (להלן: מר גל), מנהל יחידת האכיפה לעובדים זרים במחוז הצפון, מכתב שהוכתר כדלקמן: "בעיות ואירועים חמורים, הקשורים ליחידת האכיפה צפון בפרט ובנושא העובדים הזרים בכלל" . מר גרטי עמד במכתבו על התנהגות פסולה של עובדים ביחידה כגון: הכאת עובד זר על ידי שוטר; שחרור ממעצר של עובד זר חוקי לאחר בדיקה באישון לילה; הובלת עובדים זרים על ציודם ברכב משטרה בתנאי צפיפות וללא תאורה; קבלת שי (פרחים) ממעסיק של עובדים זרים בעת שעסקו נבדק. עוד נכתב, כי השוטרים העורכים שימועים לעובדים הזרים מרבים לנבל את פיהם ולאיים על העצורים והשימועים מתבצעים באופן לא תקין. יחסם של השוטרים כלפי העובדים הזרים הוגדר במכתב כמשפיל ואף אלים.

בעקבות שליחת המכתב, קוימה ביום 20.5.2003 פגישה בין מר גרטי למר גל.

מר גרטי העלה תלונות אלה גם במכתבים לשר הפנים, לנציב שירות המדינה, למבקרת משרד הפנים ולמבקר המדינה. בעקבות מכתבו, נפגש מר גרטי ביום 24.6.2003 עם מבקרת משרד הפנים, הגב' ברכה פלאוט. נציבות שירות המדינה ערכה בירור לגבי טענותיו של מר גרטי באשר להתנכלויות מהן הוא סובל במקום העבודה עקב חשיפת מעשים פסולים של הממונים עליו. לא הובאו לידיעת בית הדין תוצאות הבירור שערכה נציבות שירות המדינה. עם זאת, נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, שביררה אף היא את תלונותיו של המערער, לא מצאה בסיס לטענותיו בעניין ההתנכלות.

     ביום 26.6.2003 הורה ראש מינהל אוכלוסין דאז, מר הרצל גדז', לפטר את מר גרטי מעבודתו. הוראה זו הושעתה על ידי נציבות שירות המדינה לצורך בירור תלונותיו של המערער, וחוזה העבודה של מר גרטי הוארך עד ליום 31.3.2004.     

     נוסף על פניותיו בתוך שירות המדינה פנה מר גרטי לאמצעי התקשורת בשלהי חודש יולי 2003. בעקבות פנייתו פורסמו מספר כתבות בנושא, וזאת על פי גירסתו של מר גרטי. לכתב הערעור צורפה, בין היתר, כתבה מעיתון "הארץ" שהוכתרה כך: " במקום לחפש את השוטרים שהתעללו בעובדים זרים, מחפשים את ה'שטינקר' ".

     מנהל היחידה והממונה הישיר על המערער, מר מוטי ברקוביץ, הגיש נגדו ביום 10.7.2003, תלונה במשטרת ישראל בגין שימוש במחשב משטרתי ללא רשות. משטרת ישראל בדקה את התלונה, חקרה את מר גרטי וערכה חיפוש בביתו. תיק החקירה נסגר על ידי פרקליטות מחוז חיפה בעילת "חוסר אשמה", ביום  11.11.2003.

     ביום 31.7.2003 התקיימה פגישה בין סמנכ"ל משרד הפנים, מר ישראל עינב, לבין עשרה רכזי אכיפה בסניף צפון, ומר גרטי בכללם. בפגישה הטיחו העובדים האחרים ביחידה האשמות ודברים קשים במר גרטי, האווירה במקום התלהטה ומר גרטי נדרש לעזוב את המקום מבלי שניתנה לו אפשרות להשיב לדברים. משסירב לעזוב, הוצא על ידי מאבטחים. הישיבה הוקלטה על ידי מר גרטי ללא ידיעת הנוכחים.

     מר גרטי פנה למר יוסי בן עזרי, אמרכל המשרד שנכח בישיבה, וביקש לדעת מדוע הוצא מהישיבה. מר בן עזרי השיב, כי המערער עמד לתקוף את הסמנכ"ל ולפיכך הוצא מהישיבה. מר גרטי הכחיש את הדברים והגיש תביעת דיבה נגד מר בן עזרי בבית משפט השלום בחיפה. לתביעה צורף תמליל הישיבה (ת.א. 16575/03).

     על אף היחס כלפיו במקום עבודתו ביקש מר גרטי להתקבל כעובד מדינה ולהמשיך את עבודתו ביחידה. הוא ניגש לבחינות הסמכה למקצוע יחד עם כ- 60 רכזי אכיפה שגויסו לעבודה במשרד הפנים, והיה היחיד מבין עובדים אלה שנכשל בן. מר גרטי חשב, כי תוצאות הבחינות לא היו נכונות ופעל כדי לבדוק את הדבר. הוא פנה לגב' בתיה כרמון, ראש מחלקת אשרות ארצית במשרד הפנים ומי שעסקה במשך שנים בהדרכת עובדי המשרד בנושא מתן האשרות לעובדים זרים. הגב' כרמון בדקה את טופס הבחינה של מר גרטי, חוותה דעתה כי הוא צבר בבחינה 68 נקודות, ופנתה בעניין למנכ"ל המשרד כדי למנוע את " התבזות המשרד ". בעדותה ציינה הגב' כרמון, כי פוטרה על ידי ראש מנהל האוכלוסין והיא מנהלת הליך משפטי כנגד המשרד. לטענת נציגי המדינה, סיבה זו עמדה ביסוד מסקנתה של הגב' כרמון, כי בדיקת מבחנו של מר גרטי לא היתה תקינה.

     בכל אלה לא הסתיים המאבק של מר גרטי. ביום 11.12.2003 הוא הגיע ברכבו לשער נמל חיפה, כאשר יום קודם לכן חתם מר ברקוביץ על אישור כניסה יומי עבורו לנמל. אולם, על פי הנחיותיו של מר ברקוביץ, המאבטח בשערי הנמל לא התיר את כניסתו לנמל והורה לו לעזוב את המקום. העניין התפתח לכדי עימות אלים שגרם לפציעתם של אחד המאבטחים ושל מר גרטי. מאז, בשל איסור כניסתו לנמל, לא הגיע מר גרטי לעבודה ביחידה. בגין "אירועי הנמל" נפתח נגד מר גרטי תיק פלילי שעניינו תקיפה והתנהגות פרועה במקום ציבורי. התיק נסגר על ידי המשטרה "מחוסר עניין לציבור". לאורך התקופה בה לא הותרה כניסתו של מר גרטי לשטחי הנמל, שולם לו שכר יסוד, והוא לא נדרש לבצע עבודה אחרת.

                 ביחידת האכיפה במחוז צפון התקבלו מכתבי תלונה כנגד מר גרטי על ידי שוטרי משטרת ההגירה שעבדו עימו. התכתבות זו לא הובאה לידיעתו ולא ניתנה לו הזדמנות להשיב עליה, אף שחלק מן הפניות תויקו בתיקו האישי.

     במהלך חודש פברואר 2004 הודע למר גרטי, שאין כוונה להאריך את חוזה העסקתו מעבר ליום 31.3.2004. לדרישתו, קוים לו שימוע בפני מנכ"ל המשרד. השימוע נעשה בכתב ובסיומו הוחלט שלא להאריך את חוזה העבודה שלו מעבר ליום 14.4.2004. פניותיו של מר גרטי לנציבות שירות המדינה ולמשרד מבקר המדינה לא העבירו מעליו את חרב הפיטורים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ