מאת: עו"ד מירית ארביב-ליאני
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלוני
אישה בגדה בבעלה. האם הבעל יכול לתבוע את האדם עמו בגדה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בשל הניאוף? בית המשפט העליון, שענה על השאלה בשלילה, קבע, כי תביעות שכאלה פוגעות בפרטיות ומהוות התערבות לא ראויה במתחם האינטימי.
שני חברים נישאו לשתי אחיות. המשפחות היו קרובות ונהגו לבלות יחד. תקופה זו הגיעה לקיצה כאשר התגלה כי אחד החברים מנהל רומן עם אשת חברו. בעקבות זאת, לא רק שהחברים הסתכסכו, אלא שבני הזוג כמעט התגרשו. בסופו של דבר, הם חזרו לשלום בית.
לימים, הגיש החבר הנבגד תביעה נזיקית נגד חברו, בטענה כי גרם לו לנזקים נפשיים בכך שגרם לאשתו להתאהב בו. לדבריו, בעקבות הרומן הוא נפל לדיכאון חמור והוא סובל מנכות נפשית.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, והוא ערער לבית המשפט העליון. המערער טען, בין השאר, כי "ערך המשפחה הוא ערך עליון בחברה יהודית ודמוקרטית" ומשכך, אין לשלול מעשיו של חברו, אשר קשור ישירות לחטאה של בת זוגו ולנזקיו-הוא.
דחיית תביעתו, הוסיף, מהווה "זילות בערך המשפחה, בקדושת האדם, בכבודו ובכבוד המשפחה". לטענתו, חברו התרשל כלפיו, שכן ידע כי אסור לו לבוא במגע עם אשתו, אשר אסורה לכל אחד אחר. החבר 'הבוגד' תמך כמובן בדחיית הערעור.
הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים
השופט יצחק עמית, אשר נחשף למסמכים שהגיש המערער, בהם יומנים פרטיים של אשתו וקלטת בה היא נצפית מקיימת יחסי מין, הדגיש בתחילת דבריו, כי הדבר מהווה, לכאורה, עבירה פלילית מכח חוק הגנת הפרטיות.
לגופו של עניין קבע השופט, כי המחוקק בחר שלא להכיר בעילת ניאוף בין בני זוג וכך גם כלפי צד שלישי, המעורב במעשה. התחייבותם של בני הזוג שלא לנאוף, מצויה במישור החברתי-מוסרי-דתי, ויש להשאירה שם.
"הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש", כתב השופט.
מעבר לרתיעת המשפט מהתערבות בתחומי הרגש והאינטימיות, ישנם גם שיקולי יעילות. מאחר שבגידה היא תופעה נפוצה בימינו, עשויה קבלת תביעה בנושא להביא להצפת בתי המשפט "ולמשפטיזציה של חיי הנישואין".
"ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב"
האם המערער חושב שהליך משפטי זה, אשר עוסק בחיטוט בפרטי הפרטים של הבגידה, יתרום לשלום הבית בינו לבין אשתו או יועיל לילדיהם המשותפים? תמה השופט, והוסיף, כי קבלת תביעות מעין אלה, עלולה רק להחמיר את היחסים בין בני הזוג ולשמש לנקמנות וסחיטה.
"ובכלל, ראוי לציבור המתדיינים בארצנו, אשר הולך וגדל עם השנים, להפנים כי ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב", כתב השופט בפסק דינו. תביעות שכאלה מובילות לחדירה לפרטיות ומתמרצות התנהגות פסולה כמו מעקב וחיטוט.
משכך, הערעור נדחה כאמור והוחלט חד משמעית, כי אין להכיר בעילת תביעה בנזיקין של ניאוף ובגידה. המערער חויב בשכר טרחת עורכי דין של 15 אלף שקל.
פסק דין זה עולה למעשה בקנה אחד, ואף משלים פסיקה קודמת שניתנה, הקובעת כי בפקודת הנזיקין לא ניתן למצוא עילה נזיקית פרטיקולארית, המתיישבת עם עילת הניאוף או הבגידה. בכך מנהיג בית המשפט מדיניות שיפוטית, לפיה 'ניאוף' או 'בגידה', על אף היותם בלתי מוסריים, אינם מהווים עילה נזיקית במשפט הישראלי, וזאת בניגוד למעשי אלימות ולשון הרע.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' פלוני
• הכותבת הינה עו"ד העוסקת בתחום המשפחה.
• המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.