ביה"ד הרבני חייב בעל לשלם לאשתו את מלוא סכום כתובתה עקב הרס הנישואין על ידי התעללות מילולית ונפשית, שתייה מרובה, הליכה לבתי בושת ובילויים בבתי קזינו.
שנתיים בלבד אחרי החתונה הגישה האישה תביעת גירושין וכתובה בסך 180 אלף שקל נגד בעלה המתעלל. דייני בית הדין הרבני בנתניה קבעו לאחרונה כי התנהלותו המזעזעת של הבעל מצדיקה לפסוק לאישה את מלוא סכום הכתובה אף שהיא זו שהגישה את תביעת הגירושין.
האישה הגישה בשנה שעברה תביעת גירושין וכתובה מבעלה הטרי. סוגיית הגירושין הוכרעה יחסית מהר, ולאחר ששני הצדדים הסכימו להתגרש נקבע להם מועד לסידור גט. לפיכך, מה שנותר לדייני בית הדין להכריע בו הוא שאלת הכתובה. בהקשר זה כדאי לציין כי לפי ההלכה העברית, אישה שיוזמת את הליכי הגירושין בדרך כלל מפסידה את הכתובה אלא אם כן היא מצליחה להוכיח שהבעל אחראי לפירוד.
במקרה הנוכחי האישה טענה כי היא זכאית למלוא סכום הכתובה למרות העובדה שהיא תבעה את הגירושין משום שבעלה התעלל בה נפשית ופיזית לאורך השנתיים בהן הם נשואים.
היא תיארה בבית הדין כיצד סבלה מדי יום מקללות והשפלות בפני חברים ומשפחה. לצורך הדוגמא היא סיפרה כי בעלה שמר את מספר הטלפון שלה עם תמונה של "טנק" ובכל פעם שהתקשרה הראה אותה לחברים כדי לצחוק עליה שהיא שמנה. היא הוסיפה וסיפרה על התקפי זעם רבים שבמסגרתם בעלה נהג לשבור חפצים ולהשליך אותם לעברה.
בנוסף היא טענה כי בעלה נהג לבזבז את כל כספם המשותף על טיולים בבתי קזינו בעולם, בתי בושת, מופעי חשפנות ושתיית אלכוהול, וכי סירב ללכת עמה לייעוץ זוגי.
בנסיבות אלה, היא טענה כי אינה מסוגלת עוד להישאר בחיי הנישואים ולא הייתה לה ברירה אלא לתבוע את הגירושין.
מנגד טען הבעל כי אין אמת בדברי אשתו. הוא טען כי הוא עדיין אוהב אותו ומעדיף שלום בית על פני גירושין, אולם מאחר שהאישה התעקשה הוא הסכים להתגרש, וכעת עליה לשאת בתוצאות.
הבעל הוסיף כי אשתו לא טמנה ידה בצלחת, ובעצמה שיקרה לו והעלימה ממנו בעיה רפואית שגרמה לה להשמנת יתר. הבעל אמנם הודה כי שבר שולחן וזרק עליה חפצים אך לטענתו הכל נעשה "בצחוק". הבעל אף הכחיש כי נסע תכופות לחו"ל והוסיף כי אשתו פשוט לא יציבה נפשית.
אדם מסוכן
אבל הדיינים הרב אברהם מייזלס, הרב אריה אוריאל והרב דב זרביב מצאו סתירות בדברי הבעל והתרשמו שהכחשותיו אינן כנות. כך למשל, הרכב בית הדין הורה למשטרת הגבולות להציג דוּחַ כניסות ויציאות של הבעל מן הארץ, שהעלה כי הבעל יצא מישראל 15 פעמים בשנתיים האחרונות.
בית הדין קבע כי על-פי הראיות שהוצגו לפניו הבעל העביר את אשתו מסכת ייסורים והשפלות נוראיות, וכי נוצר הרושם שהוא סובל מהתפרצויות זעם ומסוכן להיות בקרבתו.
מהצד השני, הדיינים דחו את טענות הבעל כנגד אשתו והבהירו לו כי העובדה שביקש שלום בית או לחילופין להתגרש ללא כתובה מעידה על כך שה"בעיות" של האישה לא באמת הפריעו לו.
בנסיבות אלה הדיינים קבעו כי הצדק עם האישה – והיא זכאית למלוא סכום הכתובה. לפיכך הבעל חויב לשלם לה 180 אלף שקל בתשלומים חודשיים של 1,500 שקל.
עו"ד ניר ברקן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין