לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' א'
בעודה עורכת חיפוש בתיקה של צעירה שביקשה להיכנס בשערי קניון רחובות, ספגה המאבטחת איומים ואף הותקפה באלימות. הצעירה, שהודתה במעשיה והצטערה עליהם, הורשעה בפלילים. העונש: 4 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 1,000 שקל למאבטחת.
צעירה כבת 27 התרגזה משום שעוכבה בידי קצינת ביטחון בקניון רחובות, בעת שערכה חיפוש בתיקה. כנגד הצעירה, שדחפה את קצינת הביטחון ואיימה עליה באומרה: "חכי חכי, את עוד תצטערי על זה", הוגש כתב אישום.
בסופו של דבר הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון עם הצעירה, ובגרסתו המתוקנת של כתב האישום, הואשמה הצעירה בביצוע עבירות איומים ותקיפה סתם, והודתה במיוחס לה.
בתסקיר שירות המבחן שהוגש לצורך גיבוש העונש, צוין כי הנאשמת גדלה במשפחה עבריינית לא יציבה, שככל הנראה הובילה להתנהגותה חסרת הגבולות.
עם זאת, התרשם שירות המבחן מתפקודה החיובי של הנאשמת. להתרשמותו, היא למדה את הלקח והסיכוי שתחזור על התנהגות אלימה אינו גבוה.
מסקנת שירות המבחן הייתה, כי מאחר שיש לעודד את שיקומה של הנאשמת, עדיף שלא להרשיעה, ובמקום זאת, להטיל עליה צו מבחן למשך שנה.
המדינה לא הסכימה עם שירות המבחן, וטענה כי לא מדובר במקרה שמצדיק הימנעות מהרשעה. המדינה ביקשה כי יוטל על הנאשמת מאסר על תנאי ועבודות שירות לציבור או שישה חודשי מאסר.
סניגורה של הנאשמת תמך בהמלצת שירות המבחן, וטען כי ההרשעה עלולה לפגוע בפרנסתה ובתדמיתה העצמית. העבירות שביצעה, הוסיף, אינן חמורות, ולאור העובדה שהיא מנהלת אורח חיים נורמטיבי ולא הייתה מעורבת בפלילים לפני כן, יש להעביר לה מסר של שיקום באמצעות ההימנעות מהרשעתה.
פגיעה באשת חוק
שופטת בית משפט השלום ברחובות, איריס לושי-עבודי, החליטה להרשיע את הנאשמת בביצוע העבירות. מקרה זה אינו חריג, באופן שמצדיק להימנע מהרשעה, קבעה השופטת. היא הוסיפה, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשמת נהגה באלימות כלפי קצינת ביטחון, האמונה על הסדר הציבורי.
גם אם מעשיה אינם חמורים במיוחד, קבעה השופטת, עדיין יש מקום להרתיע את הרבים ולהוקיע את מעשי האלימות. כמו כן, ציינה השופטת, כי לא הוכח שאם תורשע, ייגרם לנאשמת נזק רציני או שהמוטיבציה שלה להשתקם תיפגע.
לאחר דברים אלה, ניגשה השופטת להכריע בשאלת העונש שראוי להטיל על הנאשמת. השופטת ציינה כי אין ספק שיש להתחשב בנאשמת: ראשית, משום שלא מדובר בעבירה מתוכננת, ושנית, למרות הפסול במעשיה, הרי שאינם נמצאים ברף העליון של החומרה.
לפיכך, העמידה השופטת את מתחם העונש בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל. במתחם זה, בחרה השופטת ברף הנמוך. זאת, בשל הודאת הנאשמת במעשיה תוך חיסכון בזמן שיפוטי יקר ונטילת האחריות מצידה. כמו כן, מדובר באישה צעירה, שזו הפעם הראשונה בחייה שהסתבכה עם החוק, ואף אין להתעלם מההתרשמות החיובית של שירות המבחן מהנאשמת.
משכך, הטילה השופטת על הנאשמת עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי, וכן חייבה אותה לפצות את קצינת הבטחון המותקפת ב- 1,000 שקל. עוד חויבה הנאשמת לחתום על התחייבות של 2,000 שקל, שלא לעבור עבירות אלימות במשך שנתיים.
לדברי עו"ד מיטל ציון, העוסקת בתחום הפלילי, "ההחלטה שלא להימנע מהרשעת הנאשמת אינה מתבססת במקרה זה על הנזק שייגרם לה עקב ההרשעה, אלא דווקא על זהות קורבן העבירה- קצינת בטחון. מכאן עולה, כי בית המשפט נוהג להחמיר עם מי שמבצע עבירות כלפי איש חוק".
עם זאת, לדעתה של עו"ד ציון, לנוכח המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשמת צו מבחן למשך שנה - לאור חשיפתה לסביבה עבריינית וקשייה הרגשיים - אלמנט ההרתעה והאינטרס הציבורי יכולים היו להתבטא גם ללא הרשעה, באמצעות ענישה הכוללת צו מבחן, טיפול באלימות ופיצוי כספי לקורבן העבירה.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' א'
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.