פיטורים בהפתעה: עיריית חריש תפצה מורה ב-200 אלף ש'

המורה זומנה ללא הכנה מוקדמת לשיחה שבה נאמר לה כי לא תמשיך ללמד בשנה הבאה. העירייה טענה שמדובר רק ב"שיחת הצפה", אך השופטת קבעה: "זו הודעת פיטורים"

פיצויים והוצאות בסך כ-195 אלף שקל נפסקו לאחרונה בבית הדין לעבודה בחיפה למורה שהועסקה על-ידי עיריית חריש ופוטרה "בהפתעה", ללא שימוע. העירייה התגוננה בטענה שמדובר היה ב"שיחת הצפה" בלבד, וכי המורה היא שיזמה את ניתוק יחסי העבודה, אך השופטת מירי שי ראתה בשיחה משום הודעת פיטורים לכל דבר.

התובעת הועסקה בעיריית חריש כמחנכת ומורה באחד מבתי הספר בעיר, הכולל חטיבת ביניים ותיכון. במאי 2024 סוכם בינה לבין מנהל המוסד כי תמשיך ללמד גם בשנת הלימודים הבאה, באותו היקף משרה. אלא שכשבוע בלבד לאחר מכן, שונתה עמדת בית הספר ב-180 מעלות.

בשיחה אליה זומנה המורה ללא הכנה מוקדמת, בין היתר עם מנהלת חטיבת הביניים, הכריזה האחרונה על "הפתעה" בדמות אי-המשכתה ללמד בשנה הבאה. לימים אומנם ניסה המנהל לחזור מעמדת המוסד, והודיע לתובעת: "אינך מפוטרת, ואת רשאית לבוא ללמד בבית הספר ב-1.9.24". למרות זאת,  לאחר שלדבריה חשה "מושפלת ומותשת", הודיעה שאינה חוזרת. העסקתה הסתיימה ב-31 באוגוסט 2024.

בתביעתה טענה המורה כי פוטרה ללא שימוע, בניגוד לסיכום הראשוני עם מנהל בית הספר, ובגלל שירות המילואים של בעלה ואבחון בנה באוטיזם, תוך אפלייתה הפסולה. היא סיפרה שהייתה בוכייה ונסערת במהלך השיחה, והעמידה את דרישתה הכספית על כ-375 אלף שקל.

מנגד טענה העירייה שהתובעת לא פוטרה אלא "הבינה באופן שגוי את שיחת ההצפה שקוימה איתה". נטען שהובהר למורה במספר הזדמנויות, ובין היתר במסגרת הודעתו המאוחרת של המנהל, כי הלכה למעשה היא אינה מפוטרת אלא רשאית לשוב ב-1 בספטמבר, ואולם היא בחרה מסיבותיה שלא לחזור. הנתבעת דחתה, בתוך כך, את טענתה כי מצבה האישי היווה שיקול בסיום העסקתה.

מעט מדי, מאוחר מדי

אלא שהשופטת שי קבעה: לא מדובר היה ב"שיחת הצפה" בלבד, אלא בהודעת פיטורים לכל דבר ועניין. "שעה שגורם בצוות ההנהלה של בית ספר מודיע לעובד הוראה שהוא אינו ממשיך ללמד בבית הספר בשנת הלימודים הבאה, המורה הסביר יכול לפרש הודעה זו כביטוי ברור לרצון המעסיק להביא לסיומם של יחסי העבודה", הדגישה.

היא קבעה שאמירתו המאוחרת של מנהל בית הספר, כי בפועל אינה מפוטרת, הייתה "מן השפה אל החוץ", וכי לא עמדה מאחוריה כוונה אמיתית מצד המעסיק לחזור בו. בנוסף נקבע שסירוב המורה לחזור, בנסיבות שנוצרו, אינו מלמד על התפטרותה, שעה שחשה עלבון והשפלה מצד הממונים עליה, תוך שהעידה כי אינה מסוגלת או מעוניינת לשוב למקום שבו לא רוצים אותה.

השופטת קבעה כי העירייה, כמעסיקתה, לא פעלה כפי שמצופה ממעביד סביר, וכי הודעת המנהל, שכאמור הגיעה בהמשך לשיחת הפיטורים, הייתה בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". לדבריה אם באמת הייתה כוונה להמשיך בהעסקתה הרי שהיה על העירייה, יחד עם צוות הנהלת בית הספר, לזמנה שוב לשיחה ולשקף לה חזרה ברורה ומפורשת מהודעת הפיטורים - ואולם הדבר לא נעשה.

לצד זאת דחתה השופטת את טענת המורה כי פוטרה בשל נסיבותיה האישיות, כמו שירות המילואים של בעלה. בסופו של יום נפסקו לטובתה פיצויי עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין בסך כ-165 אלף שקל, בתוספת 30 אלף שקל שכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעת: עו"ד עינב זוסים
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יניב ניסנהולץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.