חברת "ואקו-פק" תעשיות העסיקה עובדים בתנאי לחץ ומחסור בכח אדם, במכונה מקולקלת ולא ממוגנת, בלי הדרכה ובלי פיקוח. אם זה לא מספיק, המפעל ניסה להסתיר תאונה שבה פועלת נפגעה קשות בכף ידה.
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל באחרונה את תביעתה של עובדת חברת "ואקו-פק" תעשיות והורה לחברה ולחברת הביטוח שלה (הפניקס) לשלם לה פיצויים בסך של למעלה מחצי מיליון שקל, בעקבות תאונעת עבודה מחרידה ולגמרי מיותרת.
השופטת ריבה שרון מתחה ביקורת על התנהלות החברה הנתבעת, שהמפעילה מפעל באופן רשלני עד כדי מקומם, כאשר העסיקה עובדים תחת לחץ, ובמכונה מסוכנת ולא ממוגנת.
האירוע התרחש ב-2011, כאשר התובעת עבדה במשמרת ערב על מכונה לייצור תבניות פלסטיק – מעין פס ייצור על מסוע שבשלב האחרון שלו העובדים אוספים ואורזים אותן. בשל לחץ בעבודה, התובעת אספה מספר תבניות, ואת התבנית האחרונה תפסה בקצה כדי למשוך אותה, אלא שאז ירדה על היד שלה סכין חיתוך (שיורדת כל 20 שניות) וגרמה לה לקטיעה ופגיעה קשה בארבע אצבעות.
"היה לחץ... רצתי ממכונה למכונה. ופעם אחת כשהגעתי עד הסכין, הסכין עולה ידעתי שיש לי 20 שניות, שמתי יד 1 2 3 4 , 20 שניות זה הרבה זמן, אני יודעת שיש לי את הזמן לקחת את קופסא מתחת לסכין ובאותו רגע הוא דופק פעמיים", סיפרה התובעת.
כלומר, לטענתה, התאונה התרחשה בשל תקלה בסכין המכונה שירדה פעמיים ברציפות. התובעת אף טענה כי לא עברה כל הדרכה בנוגע לעבודה במפעל ועל גבי המכונה בפרט.
מנגד, טענתה העיקרית של הנתבעת היתה שהתובעת אשמה בתאונה באופן בלעדי ומוחלט, כיוון שעבדה בניגוד לנהלים.
"הימנעות חמורה בעיני"
אלא שהשופטת שרון קבעה כי הנתבעת היא שאחראית להתרחשות התאונה, שאירעה בשל התנהלותה הרשלנית.
לאחר עדותה של התובעת, השופטת התרשמה שהיא אכן עבדה תחת לחץ, ולעתים גם במחסור של כח אדם שאילץ אותה לעבוד על מספר מכונות במקביל, ותחת "ניהול שגוי", כלשונה.
בנוסף, על סמך עדותו של עובד אחר, השופטת שוכנעה כי הנתבעת אפשרה עבודה על המכונה, על אף שאמצעי המיגון שלה הוסרו או נוטרלו, בעוד שאילו המכונה היתה פועלת במבנה המקורי, התאונה לא היתה יכולה לקרות.
יתרה מכך, התברר כי היתה במכונה גם תקלה, שגרמה לכך שהסכין אכן ירדה פעמיים בפער של פחות מ-20 שניות.
"האחריות לתקינות פעולת הציוד במפעל, נהלי העבודה עמו, הדרכת העובדים, הפיקוח על עבודתם עם המכונות- על כתפי הנתבעת", כתבה השופטת.
רשלנות הנתבעת התבטאה גם בכך שלא ביצעה לעובדיה הדרכות בטיחות עד לתאונה, והעבודה בשעות הערב אף נעשתה ללא כל פיקוח.
פרט נוסף ומקומם במיוחד, היה העובדה שהנתבעת לא דיווחה על התאונה למשרד העבודה. "הימנעות הנתבעת מכך, חמורה בעיני, ולטעמי- יש בה כדי לתמוך בטענת התובעת, כי מטרתה הייתה להסתיר את המתרחש במפעל", ציינה השופטת.
את נזקיה של התובעת השופטת העריכה בכ-1.6 מיליון שקל. מסכום זה הופחתו תגמולים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי בסך של כ.1.1 מיליון שקל, וכן 10% אשמה שהשופטת ייחסה לתובעת, בהיותה עובדת ותיקה במפעל.
התוצאה היתה שהנתבעת חויבה לשלם לתובעת כ-507,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד זיוה תמים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין