פלונית נ' ואקו- פק תעשיות בע"מ ואח'

רקע

1.התובעת- ילידת 1970, נפגעה בתאונת העבודה נשוא התביעה מיום 3.2.11 שפרטיה להלן, במסגרת עבודתה אצל נתבעת 1 (להלן: "התאונה").

נתבעת 1- שהייתה במועדים הרלוונטיים מעבידתה של התובעת, הפעילה מפעל ליצור, בין היתר, של תבניות פלסטיק במכונות ואקום (להלן: "הנתבעת" או "המפעל").

נתבעת 2- היתה במועדים הרלבנטיים המבטחת של הנתבעת 1 בביטוח חבויות.

התביעה כנגד נתבעת 3, חברת אורבומט טכנולוגיה בע"מ- נמחקה בפס"ד חלקי מיום 17.12.17, לנוכח הודעה על הליך פירוק אליו נכנסה, וסיומו.

2.לגרסת התובעת, התאונה אירעה כדלקמן: ביום 3.2.11 היא עבדה במשמרת ערב על מכונה לייצור תבניות פלסטיק. המכונה עובדת, באופן שבתחילה נכנס אליה חומר פלסטיק העובר תהליכים שונים, ובסופם- התבנית המוכנה עוברת חיתוך על ידי סכין, יוצאת אל מסוע שם היא נבדקת, נאספת ונארזת על ידי העובד. עקב לחץ בעבודה, וכדי להספיק להוציא את התבניות ולאסוף אותן, אספה התובעת את כל התבניות על המסוע והמתינה לתבנית האחרונה שהייתה במכונה. התובעת ידעה כי סכין החיתוך במכונה יורדת כל 20 שניות ועל כן לאחר שהסכין עלתה, היא תפסה את קצה התבנית האחרונה כדי למשוך אותה. או אז ירדה הסכין פעם נוספת ונגרמו לה קטיעה ופגיעה קשה באצבעות 1-4 בכף יד ימין (להלן: "התאונה").

3.הצדדים חלוקים בשאלת האחריות ושאלת הנזק.

4.מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעת, של בעלה- מר י.נ

(שעבד במפעל במועד התאונה והוא עובד של הנתבעת גם כיום) ושל ביתה- הגב' ס.נ.

מטעם הנתבעות הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר א.מ- מנהל תפעול אצל הנתבעת ושל מר מר ח.ב- עובד של הנתבעת שעבד ביום התאונה.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

5.עוד הוגשו מטעם התובעת- חוו"ד של ד"ר משה קמחין בתחום האורתופדי ושל ד"ר ירחמיאל ברבר בתחום הפסיכיאטרי.

מטעם הנתבעות- הוגשו חוו"ד של פרופ' יעקב נרובאי בתחום האורתופדי ושל ד"ר חיים שם-דוד בתחום הפסיכיאטרי.

לנוכח הפערים בין חוות הדעת, מונו כמומחים מטעם בית המשפט: ד"ר יעקב פעילן בתחום האורתופדיה ופרופ' שמואל פניג בתחום הפסיכיאטריה.

תמצית טענות הצדדים

6. לטענת התובעת- במועד התאונה היא עבדה על המכונה בגפה, ותחת מצב של מחסור בכוח אדם. היה עליה לאסוף את התבניות מהמסוע, לבדוק, לספור ולארוז אותן בקרטונים. כאשר שני עובדים שעבדו במכונות נוספות יצאו להפסקה, נתבקשה התובעת לעזור בספירה ואריזה של התבניות גם באותן מכונות. באותו שלב, נשאר עובד אחד על כל מכונה. כדי להספיק לעמוד בקצב, מבלי שתבניות יפלו מהמסוע, ניגשה התובעת אל המכונה "שלה", הורידה את כל התבניות שהצטברו על המסוע, המתינה עד שהסכין שחתכה את התבנית האחרונה עלתה למעלה ורצתה להוציא את התבנית האחרונה המוכנה, כדי להגדיל את פרק הזמן הנותר עד להתמלאות המסוע ולאפשר לה לעזור בעבדה על המכונות האחרות. התובעת ידעה כי הסכין אמורה לרדת בפעם הבאה בעוד 20 שניות, על כן תפסה במהירות את קצה התבנית כדי למשוך אותה, כאשר לפתע ירדה הסכין פעם נוספת, שניה לאחר שעלתה, וידה נפגעה. המכונה לא הייתה מגודרת, ההגנות שהיו עליה הוסרו ע"י הנתבעת 1 או מי מטעמה. הנתבעת 1 לא מבצעת כל פיקוח במפעל לאחר השעה 17:30- במשמרת ערב אין פיקוח. התאונה התרחשה בשל תקלה בסכין המכונה אשר ירדה פעמיים ברציפות. התובעת לא עברה כל הדרכה בנוגע לעבודה במפעל ועל גבי המכונה בפרט. נתבעת 1 נמנעה מלדווח למשרד העבודה אודות התאונה. עוד טוענת להימנעות מהבאת ראיות ועדים והיעדר אשם תורם.

7.לטענת הנתבעת- יש ליחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 100%. התובעת עבדה במפעל יחד עם בעלה ואביה, שעבדו עמה אף ביום התאונה. לאחר פציעת התובעת ולאחר שעזבה את המפעל, הצטרפה בתה של התובעת לעבודה במפעל. אביה המשיך לעבוד במפעל עד לפטירתו ובעלה עובד במפעל עד היום. לו סברה התובעת, כטענתה, כי המפעל רשלן ורודה בעובדיו- לא הייתה שולחת את בתה לעבוד במקום בו היא עצמה נפצעה. התובעת יודעת כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותה. התובעת פעלה ביודעין בניגוד לנהלים. אסור היה לתובעת לעזוב את עמדת הישיבה. התובעת קיבלה הדרכה כפי שכל עובד שמתקבל לעבודה מקבל הדרכה. הנתבעת מפנה לעדותם של מר מרמלשטין ומר ביביצ'יב. לשיטתה- עדי התביעה התגלו כלא אמינים, ולא היתה כל הלימה בין עדות התובעת לבין עדות בעלה, בעניינים מהותיים הנוגעים לשורשו של עניין.

דיון והכרעה בשאלת האחריות