ב-2010 הוצב פדופיל מורשע לשמש כמאבטח באחד מגני הילדים בפתח תקווה. בעקבות המחדל החליטה המשטרה לשלול את תעודת הקב"ט מידיו של האחראי על מערך האבטחה בגני הילדים בעיר. הקב"ט הפנה אצבע מאשימה לחברת האבטחה הפרטית שהעסיקה העירייה ודרש פיצוי על נזקיו. מה נקבע?
כשל חמור נמצא בעבודת הפיקוח של עיריית פתח תקווה וחברת האבטחה עמה עבדה "רשת בטחון" לאחר שהציבה פדופיל מורשע לשמש כמאבטח באחד מגני הילדים בעיר. המקרה, שעשה כותרות גם בתקשורת, אירע באוקטובר 2010. מקור התקלה בחסר במאבטחים שאילץ את המפקח של חברת האבטחה לגייס מאבטח במהרה, מבלי לבדוק את פרטיו ואת עברו.
לפסקי דין נוספים בעניין רשלנות
במסגרת בדיקה מעמיקה שערכה משטרת ישראל לגבי האירוע החריג בחומרתו, החליטה המשטרה לשלול את תעודת הקב"ט של האחראי על מערך האבטחה בגני הילדים מטעם העירייה, והורתה שלא להעסיקו יותר בתפקידי אבטחה.
לאחר שכל נסיונותיו לשנות את החלטת המשטרה לא עזרו, הגיש הקב"ט תביעה נגד חברת האבטחה בטענה שהיא זו שהתרשלה ואחראית לכך שפרנסתו וחופש העיסוק שלו נפגעו וכך גם שמו הטוב. את נזקיו הוא העמיד על 200 אלף שקל.
לטענתו, החברה היא שהתרשלה שכשלא עמדה בהתחייבויותיה כלפי העירייה לוודא ולבדוק היטב את עברם התעסוקתי והפלילי של המאבטחים שהיא שולחת לעירייה.
חברת האבטחה טענה, בין היתר, כי התובע הוא שלא ביצע את תפקידו כאחראי. הוא הפר את חובתו לפקח על המאבטחים ולדווח על המשטרה על חריגה מההנחיות ולא הקפיד על הנהלים. עוד טענה החברה כי הפגיעה בפרנסתו אינה קשורה אליה, שכן ההחלטה נלקחה בידי המשטרה.
הקל ראש בנהלים
סגן הנשיאה, השופט אורן שוורץ קבע כי החוסר במאבטחים ולחץ הזמן לספק מאבטח לגן הילדים, הביאו לכך שהמפקח מטעם חברת האבטחה הקל ראש בנהלי המשטרה ובהתחייבויות החברה כלפי עיריית פתח-תקווה, ולא בדק את כשירות המאבטח שהוצב בגן לשמש בתפקיד. בכך התרשל המפקח בתפקידו. את רשלנותו יש לזקוף לחובת חברת האבטחה, כמי שאחראית למעשי עובדיה.
הכשל בהצבת המאבטח הפדופיל הוא שהביא לתוצאה הרת הגורל עבור התובע – שלילת תעודת הקב"ט שלו. עם זאת ואף שמרב האחריות למקרה רובצת על המפקח של חברת האבטחה, על סמך העדויות, קבע השופט גם לתובע תרומה למצבו, שכן נהג לתת הקלות למפקח ביחס לשכירת עובדים ולא הקפיד על פיקוח הדוק על המאבטחים שהוצבו תחת אחריותו. את שיעור האחריות העמיד השופט שוורץ על 20% בלבד.
משנקבע שחברת האבטחה התרשלה, פנה השופט לאמוד את נזקי התובע וקבע שמרביתם לא הוכחו. כך למשל, בניגוד לטענת התובע שהפסיד הכנס לאחר שנלקחה ממנו התעודה, עולה כי שכרו דווקא עלה. באשר ללשון הרע, לא חברת האבטחה היא שאחראית לפרסום המקרה בתקשורת, ולכן אינה אחראית לפגיעה בשמו הטוב.
עם זאת, קבע השופט כי לא ניתן לחלוק על עגמת הנפש, הצער והעלבון שחש התובע כתוצאה מהכשל שיוחס לו. השופט התרשם שהתובע היה נרעש ונסער מהדחתו מתפקידו ומשלילת תעודתו וחש שנעשה לו עוול. בסופו של דבר, העריך את הנזק הלא ממוני הזה ב-60 אלף שקל, שלאחר הפחתת האשם התורם מסתכם בפיצוי של 48 אלף שקל מחברת האבטחה, שגם חויבה בהוצאות משפט של 2,000 שקל ובשכ"ט עו"ד בסך 9,500 שקל.
חזקה משפטית היא כי קמה אחריות לכל גורם אבטחה הנכשל בעבודתו באופן שגרם לנזק. הדבר נכון שבעתיים כשעסקינן באחריות הרשויות והמעסיקים שלא להעסיק פדופיל בעבודה הכרוכה במגע בילדים.
* עו"ד רוני סדובניק עוסקת בדיני נזיקין
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין