ביהמ"ש אישר את הפשרה אליה הגיעו הצדדים, שבה נקבע כי במשך שמונה חודשים העירייה לא תגבה את ההיטל – שבינתיים הוכשר בחוק.
ב-2011 הגיש תושב העיר אלעד בביהמ"ש המחוזי בלוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית אלעד. הוא תבע מהעירייה להשיב כספים שנגבו ביתר בגין היטל אגרת שמירה שנגבתה שלא כדין, במשך 21 חודשים, עד אפריל 2011.
מעוניינים להגיש תביעה ייצוגית?
עו"ד תביעות ייצוגיות
התובע ביקש להשיב סכומי היטל שמירה שנגבו ביתר בשנתיים שקדמו למועד הגשת התובענה ועד לאפריל 2011, אז נכנס לתוקף שינוי בחוק שהכשיר למעשה את גביית ההיטל.
לפני כשנתיים, השופטת מיכל נד"ב אישרה את הבקשה וקבעה, בין היתר, כי
"נראה כי המבקש הוכיח לכאורה שכספי היטל השמירה משמשים לתשלום לחברת רשת ביטחון, ושחברה זו מספקת למשיבה גם שירותי שמירה 'רגילים' שאינם אמורים להיות ממומנים מכספי ההיטל."
במרוצת הזמן הצדדים קיימו מגעים, ולקראת סוף 2014 הגישו לביהמ"ש בקשה לאישור הסדר פשרה.
על פי ההסדר, העירייה לא תגבה את היטל השמירה במשך 8 חודשים – שווה ערך להיטל שמירה בסכום 1.2 מיליון שקל.
בנוסף, הצדדים המליצו על תשלום 50 אלף שקל כגמול לתובע הייצוגי ושכ"ט עו"ד לבא כוחו בסכום של 170 אלף שקל, בתוספת מע"מ.
הצדדים טענו שמדובר בהסדר צודק ומאוזן. לטעמם, חברי הקבוצה – תושבי העיר ששילמו את ההיטל בין יולי 2009 לאפריל 2011 – וציבור משלמי ההיטל בכללותו ייצאו נשכרים לנוכח קיצור ההליכים והחיסכון בזמן ובמשאבים של בית המשפט.
נציג היועמ"ש לממשלה הודיע שאינו מתנגד להסדר הפשרה. עם זאת, לטעמו יש לבחון אם סכום ההטבה ראוי, בין היתר בהתחשב בסכום הפיצוי ובכך שההטבה היא פאסיבית (הפסקת הגבייה), ואינה ניתנת בדיוק לחברי הקבוצה.
חשיבות ציבורית
השופטת מיכל נד"ב התרשמה שההסדר סביר, הוגן ועונה על מטרות החוק. אמנם ההסדר מעניק לציבור תושבי אלעד הטבה רק לתקופה של 8 חודשים – פיצוי של כ-38% – אך זו טיבה של פשרה, העירה השופטת.
בהקשר זה השופטת הזכירה כי בשלב בקשת האישור הוכח לכאורה שרק חלק מהיטל השמירה נגבה שלא כדין, שכן החלק שנגבה על פי חוזרי מנכ"ל, "הוצאה הנובעת מהמצב הביטחוני", נגבה לכאורה כדין.
השופטת חלקה על נציג היועמ"ש שטען להטבה פאסיבית בלבד. לטעמה, הפסקת גביית ההיטל למשך תקופה דומה בפועל למתן פיצוי כספי לתושבי העיר, שהיו מחויבים בתשלום היטל זה אלמלא ההטבה.
לגבי הגמול ושכר הטרחה, השופטת אישרה את הסכומים שנראו לה סבירים (גם אם "על הצד הגבוה"), והבהירה שהתובענה הביאה תועלת לקבוצה המיוצגת, הגשתה הצריכה השקעה לאורך זמן, ונוהלה בצורה יעילה והגונה.
בנוסף, העירה השופט, התובענה מקדמת את שלטון החוק ובעלת חשיבות ציבורית, שכן הביאה לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרתו.
בסופו של דבר, השופטת אישרה את הסדר הפשרה ונתנה לו תוקף של פסק דין. עם זאת, ועל מנת לוודא את קיום ההסדר נקבע כי מחצית משכר הטרחה לעורך הדין (כ-100 אלף שקל) תשולם כעת, והמחצית השנייה עם קבלת תצהיר הנתבעת לפיה ההטבה ניתנה במלואה.
עו"ד עודד בולדו מסביר כי בהחלטתו על עיכוב מחצית שכה"ט לעוה"ד עד לקבלת תצהיר כאמור, ביהמ"ש קיבל למעשה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, העומד על המשמר בעת שמוגשות בקשות לאישור הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיו (הגם שלא קיבל הערות אחרות של היועץ המשפטי כמתואר לעיל).
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין