הרב אברהם פרויליך הואשם שבמשך שנים לא דיווח על הכנסות מעסק למכירת יודאיקה. הוא זוכה, בין היתר, לאחר שנקבע כי המדינה הטעתה אותו בהסכם פשרה
השופט דב פולוק זיכה לאחרונה את הרב אברהם פרויליך, בן 70, מעבירות העלמת הכנסות בהיקף שך 3.3 מיליון דולר. כתב האישום ייחס לו הפעלת עסק מסחרי בשם ״יודאיקה ירושלים״ מבלי לדווח על הכנסותיו מהעסק. השופט קבע כי המדינה הטעתה את הנאשם כשהחתימה אותו על הסכם פשרה שבמסגרתו שילם מעל 2 מיליון שקל וכי לא הייתה מצדו כוונה להתחמק מתשלום מס.
כתב האישום, שהוגש ב-2014, כלל 12 אישומים בגין הפעלת העסק בין השנים 2000-2010. הרב הואשם בין היתר כי לא הוציא חשבוניות מס, לא דיווח על הכנסותיו מהעסק לרשות המיסים, שילם לעובדים במזומן וביצע עבירות מס נוספות. בסך הכל, על פי האישומים, הוא לא דיווח על הכנסות של 3,318,024 דולר.
במסגרת ההליך נוהל משא ומתן בין הצדדים אותו ניהלו רואה החשבון ובניו של הרב לנוכח מצבו הפיזי והנפשי הירוד.
במסגרת טיוטת ההסכם האחרונה שהועבר לרואה החשבון של הנאשם דרשה הפרקליטות שהוא ישלם 2.2 מיליון שקל, אך כתבה כי ההסכם מתייחס רק למישור האזרחי ולא למישור הפלילי.
רואה החשבון הודיע כי הנאשם מתנגד להסכם שכן הוא מעוניין לסיים את כל ההליכים נגדו.
בעקבות זאת ההסכם תוקן והסעיף שקבע שהוא לא מתייחס למישור הפלילי הושמט לחלוטין. בהמשך לכך שני בניו של הנאשם מכרו את דירותיהם ושילמו את הסכום הנקוב בהסכם.
אך עד מהרה התברר שמבחינת המדינה יש לקרוא את ההסכם הסופי ככולל את אותו סעיף בטיוטה האחרונה שלפיה הוא אינו חל במישור הפלילי, וההליכים נמשכו.
פעל בהתאם להנחיות הרו״ח
השופט דב פולוק מבית משפט השלום בירושלים זיכה את הנאשם. הוא כתב כי הגיע למסקנה הקשה שהשמטת הסעיף מההסכם הסופי נעשתה מתוך הטעיה וחוסר תום לב מצד המדינה, כדי לגרום לחתימה על ההסכם ותשלום הסכום.
״על המדינה להתנהג ביושר, בתום לב ובהגינות כלפי אזרחיה״, כתב השופט והדגיש כי אם סברו נציגי המדינה כי הסעיף שבמחלוקת הוא חלק מההסכם הסופי לא היה מקום להשמיטו. בנסיבות אלה מדובר בפגיעה ממשית בצדק ודי בכך כדי לזכות את הנאשם.
השופט מצא פגמים נוספים בהתנהלות המדינה, ובין היתר בעובדה שלקח לה שנה וחודשיים להגיב לבקשת הנאשם לקיים שימוע ולהגיש את כתב האישום שלושה חודשים לאחר מכן מבלי לקיים שימוע בפועל ומבלי לאפשר לנאשם שהות לעיין בחומר החקירה.
עוד קבע השופט כי העסק שעל בסיסו הוגש כתב האישום היה שייך לאמו של הנאשם והיא ניהלה אותו, כשהנאשם משמש כזרועה הארוכה. לפיכך, עד שנת 2009 בה נפטרה האם, חובת הדיווח לא הייתה עליו והוא אינו נושא באחריות פלילית.
להשלמת התמונה כתב השופט כי להתרשמותו לא הייתה כאן כוונה מיוחדת להתחמק מתשלום מס וניכר כי הנאשם ואמו פעלו בהתאם להוראות שקיבלו מרואה החשבון וסברו בתום לב כי מאחר שרובם המוחלט של הרווחים הועברו לתמיכה באברכים ולמטרות פילנטרופיות אין חובת תשלום מס.
הכרעת הדין המלאה בתיק 20429-2-14
- ב״כ המדינה: פרקליטות מחוז ירושלים
- ב״כ הנאשם: עו״ד דרור שוסהיים
עו״ד דבבורה אביטבול
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין