השכן שנתבע הכחיש שהפיץ מידע שלילי כלשהו וטען כי מדובר בהאשמות שקריות. אלא שהראיות שהציגה התובעת, בהן עדות של שכנה לשעבר ותמלולי שיחות עם שכנים נוספים, הוכיחו את גרסתה.
בית משפט השלום ברמלה פסק לאחרונה פיצויים של 46,500 שקל לדיירת שבמהלך אסיפת דיירים שהתקיימה כשהייתה יו"ר הוועד כונתה גנבת, רמאית, שקרנית ו"'ג'לב" - מילה בבוכרית שמשמעותה זונה. השכן שנתבע טען כי מדובר בשקרים וכי אין בכלל מילה כזו "ג'לב" אך השופט הבכיר זכריה ימיני העדיף את גרסת הדיירת שנתמכה בעדות של שכנה לשעבר ובתמלולי שיחות עם שכנים נוספים, וקבע כי השכן פגע בשמה הטוב.
התובעת שימשה כיו"ר ועד הבית בשנים 2013-2015. בתביעת לשון הרע שהגישה לפני כ-3 שנים היא טענה כי השכן מהדירה ממול כינה אותה במהלך אסיפת דיירים בשלל שמות גנאי וניסה להסית את הדיירים נגדה. בין היתר הוא טען שלקחה לכיסה כספי ועד וקרא לה שקרנית, גנבת ו"ג'לב" שזה זונה בבוכרית.
לדבריה מדובר בעלילות שווא שביישו אותה בפני שכניה ופגעו בתדמית וביושרה שלה, מה גם שהנתבע המשיך "ללכלך" עליה בקרב השכנים והדברים אף הגיעו לידיעת חברי הקהילה הדתית הקטנה אליה היא משתייכת וגרמו לה לבושה גדולה.
לתמיכה בגרסתה היא הביאה לעדות שכנה לשעבר, שסיפרה כי לא נכחה באסיפה אך לאחר מכן הגיעו אליה הנתבע ושכן נוסף ואמרו לה שהוועד הוחלף משום שהתובעת גנבה כספים ולא טיפלה בבניין. לדבריה היא התאכזבה משום שמאז שהתובעת נכנסה לתפקיד חל שיפור במצב הבניין.
כמו כן הציגה התובעת תמלילי הקלטות של שיחות שניהלה עם שכנים אחרים לגבי התנהלות הנתבע, ומהם עלה כי הנתבע אכן כינה אותה "ג'לב".
הנתבע מצידו הכחיש את טענות התובעת בתוקף וטען כי מעולם לא הפיץ עליה מידע ולא התפרץ עליה כי יש לו סבלנות של היפופוטם. לדבריו, מערכת היחסים בינו לבין התובעת מסתכמת בהתעלמות מוחלטת וטענותיה הן שקר וכזב. עוד הוא טען כי ההקלטות בוימו וכלל אין מילה כזו "ג'לב" בבוכרית.
תשובות מתחמקות
טענות הנתבע נדחו. השופט הבכיר ימיני קבע כי התובעת הוכיחה את גרסתה בעדות מהימנה וחיזוק ראייתי של עדות השכנה ותמלילי השיחות.
לעומתה, הנתבע נתן בעדותו תשובות מתחמקות ומלבד הכחשה גורפת לא סיפק ראיות או עדויות תומכות המתמודדות עם טיעוני התובעת וראיותיה (יצוין כי הנתבע הגיש בתחילת ההליך תצהירים של שני שכנים אך הוא לא זימן אותם להעיד במשפט והשופט הורה להוציא אותם מהתיק).
לפיכך השופט סבר כי אין להאמין לגרסת הנתבע וכי התובעת הוכיחה שהפיץ את דיבתה בקרב דיירי הבניין.
באשר לסכום הפיצוי, השופט דחה את בקשת התובעת לפסוק לה 140 אלף שקל - הפיצוי המרבי בחוק. השופט ציין כי לא מדובר בפרסום בעל הד ציבורי גדול וכי בסופו של דבר שני הצדדים הם שכנים ויש לחתור למצב שיאפשר להם לשתף פעולה בניהול הבניין.
משכך, השופט החליט כי התובעת תסתפק בפיצוי של 40,000 שקל על הפגיעה בשמה הטוב ובנוסף חייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 6,500 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד אהוד צ'אושו מייצג בתביעות לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין