ערירית ביטלה צוואות – בת דודתה נלחמה על הירושה

אחרי שערכה שלוש צוואות – שתיים לטובת חברה ואחת לטובת בת הדודה – החליטה המנוחה לבטל את כולן באמצעות תצהיר בפני עו"ד. תביעה שהגישה בת הדודה לקיום הצוואה לטובתה למרות זאת, נדחתה

השופטת ורד שביט פינקלשטיין מבית המשפט למשפחה בתל-אביב קבעה לאחרונה כי תצהיר ביטול צוואה שערכה חולת סרטן ערירית טרם מותה תקף וחל על כל הצוואות שערכה. בכך, נדחתה תביעה שהגיש בת-דודתה לקיים את הצוואה האחרונה של המנוחה בה הורישה לה את כל רכושה. בפסק הדין נקבע כי בניגוד לטענת בת-הדודה ברור שהמנוחה התכוונה לבטל את כל צוואותיה – כולל האחרונה, מה גם שהשופטת העירה כי התנהלותה עוררה אצלה "תמיהות ותהיות לא מבוטלות".

המנוחה, גרושה ללא ילדים, נפטרה ב-2014 ממחלת הסרטן. חודשים ספורים לפני מותה היא ערכה שלוש צוואות בזו אחר זו. בשתיים הראשונות ציוותה את הרכוש שלה, שכלל דירה בתל-אביב, לחברה שלה, ואילו באחרונה הורישה אותו לבת דודה שלה. עם זאת, כחודש לפני מותה ערכה המנוחה תצהיר ביטול צוואות במסגרתו כתבה כי היא מעוניינת לבטל את שתי הצוואות שערכה לטובת חברתה וכל צוואה אחרת שערכה קודם לכן.

בתחילה ההליך התנהל בין בת הדודה לבין החברה – כשכל אחת מהן ביקשה לקיים את הצוואה לטובתה ולבטל את התצהיר. אבל בשלב מסוים החברה פרשה מההליך והשופטת ורד שביט פינקלשטיין נדרשה לדון רק בתביעתה של בת-הדודה, שטענה כי לתצהיר אין תוקף ומכל מקום הוא לא חל על הצוואה לטובתה משום שהמנוחה התייחסה בו מפורשות רק לצוואות האחרות.  

מאחר שביטול הצוואות משמעותו שהירושה של המנוחה תחולק בין יורשיה היה צורך לברר מיהם ולזמן אותם להליך. גניאולוגית שמונתה לשם כך איתרה 66 יורשים פוטנציאליים אבל אף אחד לא הצטרף. בעקבות זאת נכנס האפוטרופוס הכללי לתמונה ותביעתה של בת הדודה נוהלה מולו, כשעמדתו הייתה כי יש לקיים את התצהיר שמבטא את הרצון האחרון של המנוחה.

ידעה מה המשמעות

השופטת שביט פינקלשטיין קבעה כי מדובר בתצהיר תקף שכשקוראים אותו ברור שהכוונה הייתה לבטל את כל הצוואות שערכה המנוחה קודם לכן – כולל זו שלטובת התובעת.

השופטת ציינה כי גם אם המנוחה לא כתבה מפורשות שהיא מבטלת את הצוואה לטובת התובעת זה לא אומר שהתכוונה שהיא תקפה. באותה מידה, אפשר לומר שלו המנוחה הייתה רוצה שרק הצוואה האחרונה תקוים היא הייתה מציינת זאת במפורש.

השופטת אף הפנתה לעדות עורכת הדין שערכה את התצהיר שלפיה המנוחה הייתה מודעת לכך שמשמעותו היא שהרכוש שלה יתחלק בין יורשיה על פי דין. עוד הוסיפה השופטת כי לו המנוחה הייתה מעוניינת בקיום הצוואה לא היה לה כל צורך להכין תצהיר ביטול שכן ממילא הצוואה האחרונה מבטלת כל צוואה קודמת.

לבסוף השופטת ציינה כי גם נסיבות עריכת הצוואה העלו בה "תמיהות ותהיות לא מבוטלות". כך למשל, העובדה שהצוואה הופקדה ליד מקום מגוריה התובעת והרחק מביתה של המנוחה, והתובעת שילמה את האגרה.

בנוסף, בניגוד לצוואות הקודמות את הצוואה הזו ערכה עורכת דין שמתגוררת ברחוב שבו גרה התובעת – פרט שניסתה להסתיר. השופטת ציינה כי הבחירה בעורכת הדין הזו תמוהה ביותר לא רק משום שהיא גרה רחוק מהמנוחה אלא משום שכל ענייניה נוהלו עד אז במשרד עורכי דין אחר.

לפיכך נקבע כי התצהיר ביטל את הצוואה האחרונה והעיזבון של המנוחה יחולק בין יורשיה לפי דין.

• ב"כ התובעת: עורך דין רמי גולדשטיין 
• מטעם האפוטרופוס הכללי: עו"ד מורן יונגר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין