ביה"ד דחה את הכחשות סניף הרשת בנמל תל-אביב והשתכנע שהתובע לא התקבל רק מחמת היותו ערבי. המסעדה תיאלץ לפצות את האיש, שבשנים האחרונות הגיש עשרות תביעות אפליה נגד בתי עסק.
באפריל 2013 הגיע התובע לראיון עבודה אצל מנהל המשמרת במסעדת "קפה קפה" בנמל. בסיום הראיון סוכם שהוא יתחיל התלמדות למחרת.
הפלו אתכם בעבודה?
כנסו ל פורום דיני עבודה והתייעצו
לקראת סוף המשמרת פנה מנהל המשמרת אל התובע ושאל אותו למוצאו. התובע השיב שהוא ערבי. בתגובה אמר מנהל המשמרת שמדובר במסעדה כשרה למהדרין ולכן על פי הוראות הרבנות הוא לא יכול להעסיק אותו משום שהוא לא יהודי.
המנהל שילם לאיש עבור העבודה והלך איתו למסעדה סמוכה בשם "הסוכה הלבנה", על מנת לשוחח עם הבעלים ולמצוא לו עבודה באותה מסעדה.
התובע שלח מכתב התראה למסעדה, בו טען לאפליה. המסעדה ענתה לו במכתב משלה. היא הכחישה את כל דבריו, טענה כי מנהל המשמרת מעולם לא אמר לו שהוא מנוע מלהעסיק אותו מפני שהוא ערבי ומדובר "בהמצאה פרי מוחו הקודח".
אלא שהאיש הקליט את השיחה עם מנהל המשמרת (שבשלב מאוחר יותר אישר את תוכנה), שם הוא נשמע חוזר ואומר שבגלל הרבנות ובגלל הכשרות אסור לו להעסיק גוי.
בסוף 2013 הגיש האיש בביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה נגד המסעדה, בה טען שמדובר באפליה אסורה שפגעה אנושות בכבודו ובזכותו לחופש עיסוק.
הנתבעת טענה שהתובע לא התקבל לעבודה מאחר שלא ביצע את עבודתו באופן מקצועי ואין קשר בין מוצאו לבין אי קבלתו לעבודה.
לטענתה, דבריו של מנהל המשמרת היו על דעתו בלבד ושימשו "תירוץ" על מנת שלא לפגוע ברגשות התובע. הנתבעת הוסיפה שהדברים אינם משקפים את מדיניותה, שכן היא העסיקה ומעסיקה גם כיום עובדים רבים שאינם יהודים, כולל ערבים.
הנתבעת הוסיפה שניסתה לסייע לתובע והציעה לו לעבוד במסעדה סמוכה אולם הוא בחר שלא לעבוד בה, ולכן ככל הנראה הוא מלכתחילה לא התכוון לעבוד בכלל אלא ניסה להכשיל את הנתבעת בכדי להגיש את התביעה.
עוד נטען כי התובע חסר תום לב שהגיש בשנים האחרונות עשרים וחמש תביעות, רובן בטענות לאפליה. לדבריה, התובע סיגל לעצמו "שיטת עבודה" פסולה – הוא עובר במקומות ציבוריים עסק לעסק, בכוונה להכשילם על מנת שיוכל להגיש תביעה.
לא נתנה אמון
השופטת קרן כהן הצביעה על סתירות בעדותו של מנהל המשמרת ובטענות הנתבעת. בהקלטה הוא אמר מספר פעמים שהוא לא מקבל ערבים "בגלל הרבנות". כמו כן, מנהל המשמרת ניסה למצוא לתובע עבודה במסעדה הסמוכה, ואף אמר לבעל המסעדה שהתובע הוא עובד מקצועי.
מצד שני, אם אכן מנהל המשמרת בדה את הדברים מליבו כדי שלא לפגוע ברגשותיו שפי שטען בתצהיר, כיצד העיד בשלב מאוחר יותר שבכל זאת שוחח עם התובע על תפקודו הלקוי?
לנוכח סתירות אלה והראיות שהציג התובע, השופטת לא נתנה אמון בעדות מנהל המשמרת והשתכנעה שהסיבה היחידה לאי קבלתו של התובע לעבודה הייתה העובדה שאינו יהודי.
בנוגע לעובדה שהתובע הגיש תביעות רבות, השופטת העירה שהתובע לא יכול להכשיל את הנתבעת וליצור אפליה אם היא אינה קיימת.
בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התביעה וחייבה את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 30,000 שקל על עוגמת הנפש והוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אייל אבולפיה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רועי טיבי
* עו"ד אולגה אוס עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין