תביעה של ישראלית השוהה בארה"ב פרקי זמן ממושכים לקבל קצבת זקנה נדחתה. מי בכל זאת יכול להגר לחו"ל וליהנות מהקצבה? פרשנות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של ישראלית שמרבה לשהות בארה"ב לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי.
מדובר באישה כבת 64 שעלתה לארץ בשנות ה-90 של המאה הקודמת ועבדה בישראל מאז 1997 ועד 2019, אז יצאה לפנסיה מוקדמת. היא הקימה כאן משפחה עם שני ילדים ונכדים. לפני כ-8 שנים אחד מילדיה היגר לארה"ב ובשנים האחרונות היא נוסעת לשם הרבה, לדבריה על מנת לבקר אותו ולסייע בטיפול בילדיו.
באפריל 2023 ביטוח לאומי הודיע לה כי על פי המידע שברשותו היא חדלה להיות תושבת ישראל ביוני 2020 שכן עזבה את הארץ, ולפיכך אינה מבוטחת על פי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בהמשך לכך נשלחה לה הודעה על דחיית תביעתה לקבלת קצבת אזרח ותיק, מאחר שאינה ולא הייתה תושבת ישראל בהגיעה לגיל המזכה בקצבה.
בתביעה שהגישה בעקבות זאת היא טענה כי במשך כל שנות עבודתה שילמה את כל המיסים הנדרשים לרבות ביטוח לאומי ומס בריאות. לדבריה היא אומנם מחלקת את זמנה בין ארה"ב לישראל בשנים האחרונות, אך מרכז חייה בישראל.
בין היתר היא ציינה שבבעלותה דירה בראשון לציון, אותה היא משכירה ומשלמת בגינה משכנתה, יש לה חשבון בבנק לאומי, היא מקבלת פנסיה מ"הפניקס", ומשתמשת בשירותים רפואיים של קופת חולים "מכבי". לעומת זאת, בארה"ב אין לה תנאים סוציאליים כלל, אין לה חשבון בנק או רישיון נהיגה, והיא לא עובדת שם. התובעת הוסיפה כי מאחר שהיא שוהה מדי שנה מספר חודשים בארה"ב היא הוציאה גרין קארד, רק כדי לא לעבור על החוק האמריקאי.
מנגד, ביטוח לאומי טען כי לאור שהייתה הממושכת של התובעת בחו"ל נשלח אליה שאלון לקביעת תושבות. במענה לשאלון היא הצהירה שהיא "בעלת אשרה למגורי קבע" בארה"ב, ובמקביל שלחה הצהרה למחלקת אבטלה (שכן באותה עת קיבלה דמי אבטלה), לפיה עברה להתגורר באמריקה.
לדברי המוסד, מי שמבקר מעת לעת בחו"ל לא אמור להוציא גרין קארד. מעבר לזה, הצהרות התובעת מוכיחות שגם היא ראתה עצמה בתקופה הרלבנטית כתושבת ארה"ב. נטען כי החל מיוני 2020 התובעת העתיקה את מרכז חייה אל מחוץ למדינת ישראל ושהותה בארה"ב אינה ארעית. ההיפך, היא שהתה שם זמן ממושך והגיעה לארץ לתקופות קצרות בלבד.
בנוסף נטען כי העובדה שהתובעת משכירה את דירתה בארץ ולא שוכרת דירה חלופית מעידה על היעדר כוונה לחיות בישראל.
השופט אלעד שביון דחה את התביעה לאחר שציין כי הוא ער לכך שיש לתובעת בישראל דירה, חשבון בנק, רישיון נהיגה, קופת חולים ופנסיה – דברים שאין לה בארה"ב – אך עם זאת, כשבוחנים את מירב הזיקות, הרושם הוא שמרכז חייה בארה"ב.
בהתחשב בכך שעל פי הפסיקה "מגורים מחוץ לישראל לתקופה ממושכת, מסיבות אישיות, שוללים את המעמד של תושבות בישראל" וכי "מקום המגורים של אדם הוא אחד הסימנים העיקריים להיותו תושב באותו מקום" , כתב השופט, ברור כי מרכז חייה של התובעת בתקופה הרלבנטית היה בארה"ב.
כמו כן, העובדה שעדכנה את ביטוח לאומי כי היא עוברת לגור באמריקה והוציאה גרין קארד מדברת בעד עצמה. בתוך כך קבע השופט כי התובעת תוכל לחדש את תביעתה לקצבה אם תוכיח שחזרה להיות תושבת ישראל.
ביטוח, לא גמילות חסדים
במקרה זה ביה"ד לעבודה שב וקבע כי הזכאות לקצבת זקנה על פי החוק הינה רק לתושב ישראל. מי שמתקרב לגיל פרישה ומתכוון לבצע רילוקיישן לחו"ל כדאי שייקח זאת בחשבון. עם זאת חשוב לציין כמה תובנות חשובות:
- האמור לעיל לא חל על מדינות שעמן יש לישראל אמנת ביטוח לאומי (אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, ארגנטינה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פולין, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה, שבדיה ושוויץ. בנוסף קיימת אמנה מצומצמת, עם קנדה, למעט חבל קוויבק). מי שעבר להתגורר באחת מהן ימשיך לקבל את קצבת הזקנה מכוח האמנה.
- לגבי ארה"ב, הגם שאין עמה אמנת ביטוח לאומי, הרי שמכוח הסכם ידידות וספנות שאינו הסכם בתחום הביטחון הסוציאלי, אם תושב ישראל החל לקבל את הקצבה בישראל ויצא אחר כך לארה"ב, הוא ימשיך לקבל אותה גם אם חדל להיות תושב ישראל. לכן מומלץ לבצע את הרילוקיישן לאחר תחילת קצבת הזקנה.
- במידת האפשר, יש להשאיר בישראל מספר זיקות תושבות מובהקות שיקשו על ביטוח לאומי לבסס טענה של ניתוק תושבות. למשל: השארת דירת מגורים לשימוש בישראל, הגדלת ימי השהייה כאן למספר חודשים בשנה, והשארת פעילות כלכלית וחברתית בישראל.
בשולי הדברים יצוין כי לא ברור מה ההצדקה החוקתית לשלול ממבוטח ששילם כל חייו ביטוח לאומי את קצבת הזקנה, רק בשל העובדה כי לעת פרישה החליט להגר למדינה אחרת. אחרי הכל, לא מדובר בגמילות חסדים של המדינה אלא בזכות ביטוחית נרכשת ששולמו עבורה סכומים מצטברים גבוהים במהלך השנים.
המצב החוקי בארה"ב לדוגמה שונה. תושב ארה"ב זכאי לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי בארה"ב גם אם עבר להתגורר במדינה אחרת והדבר מותנה במספר מינימום של תשלומים שבוצעו על ידו בתקופה שקדמה לפרישה.
יתכן כי ניסיון לתקוף בבג"ץ את הוראת החוק בעילות חוקתיות (כגון פגיעה לא מידתית בקניינו של אדם בגדרו של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו) תביא לבטלות ההוראה.
- ב"כ התובעת: עו"ד מוטי לוי
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד גל רוזנבלום
עו"ד איתי הכהן עוסק ב- ביטוח לאומי ו- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין