בתגובה לבקשת נאמנת לאשר מכירה של נכסים ששייכים לחייב לצורך כיסוי חובותיו, טענו שלושה אנשים שונים כי רכשו ממנו את הנכסים הרבה לפני כן. אלא שאז הסתבר כי הכל נעשה מתחת לרדאר של בית המשפט.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בקשה של שלושה אנשים למנוע מנאמנת בתיק פשיטת רגל למכור את נכסי החייב לרוכש פוטנציאלי, בטענה שהם רכשו את הנכסים כבר לפני שנים. השופטת בטינה טאובר הבהירה בהחלטתה כי אסור בתכלית האיסור לבצע עסקאות מכר מול אדם שנמצא בפשיטת רגל ללא מעורבות של בית משפט.
נאמנת בתיק פשיטת רגל הגישה לבית המשפט בקשה לאישור הסכם למכירת זכויותיו של חייב, שנמצא בפשיטת רגל מזה כ-16 שנים, בשתי חברות וארבעה נכסים באזור הצפון, לצורך כיסוי חובות לבנק דיסקונט (נושה מועדף) ולנושים נוספים.
אלא ששלושה אנשים הגישו התנגדות לאישור המכר בטענה שרכשו את הנכסים המדוברים לפני שנים.
הנאמנת טענה כי אי אפשר לקבל את טענות המתנגדים משום שככל שאכן בוצעה עסקה בנכסים אין לה כל תוקף משום שהיא לא אושרה על ידי בית המשפט. מלבד זאת, לטענתה אף אחד מהמתנגדים לא הוכיח ששילם תמורה עבור הנכסים.
שני מתנגדים – שטענו כי רכשו את הנכסים יחד – ציינו כי מדובר בעסקה שנעשתה כהחזר הלוואות שהעניקו לחייב וכי הם אף מסרו לנאמן הקודם בתיק 100 אלף דולר כדי שיפעל מול בנק דיסקונט וישחרר את הנכסים משעבוד.
המתנגד השלישי טען כי רכש את אותם נכסים בדיוק בין השנים 2002-2003 ומאז הוא תפס בהם חזקה והשקיע בהם כחצי מיליון שקל. הרכישה נעשתה לטענתו בשיתוף פעולה מלא עם הנאמן הקודם, ובהתאם לפרקטיקה שנהגה בזמנו.
לא מסודר, לא מותר
השופטת טאובר קבעה שאין מחלוקת שאף אחת מהעסקאות לא אושרה על ידי בית משפט של פשיטת הרגל. כמו כן, אף אחד מהמתנגדים לא הביא ראיות המעידות שאכן שולמה תמורה עבור הנכסים או הועברו כספים לבנק או לנושים האחרים של החייב.
השופטת הבהירה כי מכירת נכסים של חייב שנקלע לפשיטת רגל מחייבת את אישור בית המשפט לעסקה. בהקשר זה היא העירה כי ייתכן שהבנק יכול היה למכור את הנכס כחלק מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, אלא שגם שם צריך לקבל אישור לעסקה כזו.
יתרה מזו, טענת הבנק הייתה כי הוא ניהל משא ומתן עם שני המתנגדים הראשונים אך בסופו של דבר הוא לא הבשיל להסכם.
בהמשך השופטת קבעה כי עצם העובדה ששלושה אנשים שונים טוענים שרכשו את אותם נכסים מהחייב מעידה על כך שהמכירה לא נעשתה בצורה מסודרת ולא קיבלה היתרים.
לכך מתווספת עדות הנאמן הקודם שחזר וציין כי כל מי שפנה אליו בבקשה לרכוש את הנכסים הופנה לבית המשפט והוזהר פן יבצע עסקה מול החייב עצמו.
לבסוף השופטת דחתה את בקשת המתנגד השלישי לקבל כסף מקופת הנושים כהחזר עבור השבחת הנכסים.
השופטת הדגישה כי מדובר באדם שלא רכש את הנכסים כדין ולכן הוא נחשב למסיג גבול. בנוסף היא העירה כי במשך שנים ארוכות הוא לא עשה דבר כדי להעביר את הבעלות על שמו בטאבו, וזו גם עילה לשלול ממנו את הזכות לדרוש דבר מה מקופת הכינוס.
בהתאם לכך, השופטת אישרה לנאמנת להתקשר בהסכם מכר מול הרוכש הנוכחי וחייבה את המתנגדים בהוצאות של 15,000 שקל.
- הנאמנת: עו"ד ענבל בית הלחמי
- לא צוינו שמות עורכי דין נוספים
* עו"ד איתן פישמן עוסק בדיני פשיטת רגל וחדלות פירעון
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין