שלופה נ' כונס הנכסים הרשמי

מבוא

1.בפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי עו"ד ענבל בית הלחמי (להלן: "הנאמנת") במסגרתה בקשה הנאמנת כי בית המשפט יאשר את התקשרותה של הנאמנת בהסכם מסגרת, במסגרתו ימכרו למר משעאל ויסאם (להלן: "הרוכש") זכויות החייב וכן זכויות חברות שהיו בבעלותו של החייב, ובכללן חברת משקאות פרי גן הצפון בע"מ וחברת ע.מ.א.ר לפיתוח ומסחר בע"מ, ב-4 נכסים אשר עודם משועבדים לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק").

כן עתרה הנאמנת כי בית משפט יכריע בשלב מקדמי זה בטענות של צדדים שלישיים, אשר צורפו אף הם לבקשה, ואשר טענו לזכויות בנכסים אלה תוך שטענו הן במסגרת הליכים אלה והן בהליכים נפרדים כי רכשו את הזכויות בנכסים מן החייב ו/או מעו"ד חסאן עבאדי אשר שימש כנאמן של החייב בתיק פשיטת הרגל עד לשחרורו מתפקידו.

תמצית טענות הצדדים

2.טענת הנאמנת בתמצית הינה כי לא ניתן לקבל את טענות הצדדים השלישיים ולקבוע כי המקרקעין נמכרו להם, כאשר הטענות הנטענות על ידי הצדדים השלישיים הינן כי עסקאות אלה בוצעו מחוץ להליך פשיטת הרגל שהתנהל באותה העת כנגד החייב, ובלא אישורו של בית המשפט. עוד ובנוסף נטען, כי אף ברמה המעשית לא הניחו הצדדים השלישיים ראיות ומסמכים לרבות חוזי מכר ואסמכתאות לתשלום, מלבד טענות בעל פה לביצוע תשלומים במזומן לחייב ולבעל התפקיד הקודם, ושעה שלא נתקבלו אישורים של בית המשפט או של לשכת ההוצאה לפועל לביצוע הליכי המכר או לביצוע התשלומים.

3.לאחר שבקשת הנאמנת למתן הוראות הועברה לתגובת הצדדים השלישיים הוגשו על ידי הצדדים השלישיים התנגדויות לבקשת הנאמנת וזאת כאמור על יסוד הטענות הנזכרות לעיל.

4.בתמצית ייאמר כי סלים שחאדה ועלי גמאמעה (להלן: "הצדדים השלישיים 1 ו-2") הגישו התנגדות בכל הנוגע למקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 17516, הרשומים בבעלות חברת משקאות פרי גן הצפון בע"מ, על יסוד הטענה כי מקרקעין אלה נרכשו על ידי הצדדים השלישיים 1 ו-2 מהחייב עצמו. נטען כי הצדדים השלישיים 1 ו-2 נתנו לחייב הלוואות שלא הוחזרו, עד שלבסוף הוסכם כי נכס המקרקעין יימכר להם, כהחזר החוב, וכן ישולמו סכומים לטובת הסרת השעבוד הרובץ על המקרקעין לזכות הבנק.

הצדדים השלישיים 1 ו-2 אף טענו כי מסרו לעו"ד חסן עבאדי באופן מצטבר סך שהגיע כדי 100 אלף דולר במזומן, לטובת השלמת העסקה והסרת שיעבוד הבנק מנכס המקרקעין.

לנוכח כל האמור טענו הצדדים השלישיים 1 ו-2 כי על בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הנאמנת לאישור הסכם המכר ותחת זאת, על בית המשפט להורות לבנק לנהל עם הצדדים השלישיים 1 ו-2 משא ומתן להשלמת המכר לצדדים השלישיים 1 ו-2.

5.מר מוחמד חליל סלימאן (להלן: "הצד השלישי 3") הגיש אף הוא התנגדות בטענה כי נכסי המקרקעין העומדים למכירה, נרכשו כולם, כמו גם נכסי מקרקעין נוספים על ידו מהחייב בין השנים 2002-2003 בתמורה מלאה והוא אף תפס בהם חזקה מלאה, כאשר איש לא ערער על כך והוא אף ביצע בהם לטענתו השקעות – עיבוד בסכום המגיע לכדי 523 אלף ₪ כעולה מחוות דעת שמאית שצירף הצד השלישי 3 לבקשתו.

בנוסף נטען על ידי הצד השלישי 3 כי בשל ההשקעות שביצע עומדת לו זכות עיכבון בהתאם להוראות סעיף 11(ה) לחוק המטלטלין, תשל"א-1971 (להלן: "חוק המטלטלין"), וזאת עד להשבת השקעותיו במלואן.

לחילופין נטען על ידי הצד השלישי 3 כי התמורה בה מוצעים נכסי המקרקעין למכירה כיום, נקבעה, בין היתר, על בסיס השבחות שביצע הצד השלישי 3 בנכסי המקרקעין, ולכן יש להשיב לו את השקעתו גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

לטענת הצד השלישי 3 רכישות המקרקעין בוצעו על ידי הצד השלישי 3 בשנים 2002-2003 בשיתוף פעולה מלא של הנאמן דאז, עו"ד חסאן עבאדי, אשר יצר בפניו מצגים כי הוא פועל להשלים את מכר נכסי המקרקעין. עוד טען הצד השלישי 3 כי העסקאות בוצעו על יסוד הוראות שהופיעו בהסכמים שנכרתו בין הבנק לבין החייב לצורך פירעון חובותיו לבנק, לפיהם הבנק יסכים לשחרור נכסי המקרקעין המשועבדים לטובתו על פי מפתח של 5,000 דולר של ארה"ב לדונם.

לעמדת הצד השלישי 3 העובדה שהופקד בחשבון הבנק של החייב אצל הבנק סך של 1.85 מיליון ₪ בשנת 2013 מהווה ראייה לכך שהעסקאות בהן התקשר עם החייב יצאו אל הפועל ולהסכמת הבנק לעסקאות אלה. לטענת הצד השלישי 3 קיימת אפשרות כי מדובר בכספים שהתקבלו ממימוש נכסי המקרקעין נשוא הבקשה. לפיכך, ידיעת הבנק על רכישת המקרקעין על ידי הצד השלישי 3 וקבלת כספי המימוש לחשבון החייב בבנק וגם שתיקתו של הבנק במשך כל השנים, פועלת לחובת הבנק אשר מנוע להתכחש לזכויות הצד השלישי 3 במקרקעין.

הצד השלישי 3 הביא בתמיכה לטענותיו ראיות לגבי עסקאות נוספות שביצע בנוגע לנכסים אחרים של החייב, וזאת על מנת להמחיש כי מכירת נכסים מחוץ להליך פשיטת הרגל באמצעות כונס הנכסים או הנאמן בוצעו כפרקטיקה נוהגת, וכן הפנה למסמכים המלמדים לטענתו כי במהלך השנים 2008 ועד 2018 בוצעו 9 תשלומים שונים לנאמן בסך כולל של 303 אלף ₪ לטובת רכישת נכסי החייב.

לבסוף נטען על ידי הצד השלישי 3 כי לא ניתן לדון בסוגיית הזכויות שרכש צד שלישי 3 במסגרת בקשה למתן הוראות וכי יש לברר את זכויותיו של הצד השלישי 3 במסגרת תביעה למתן סעד הצהרתי מתאימה. זאת ועוד, הצד השלישי 3 ציין כי ככל שלא תתקבל עמדתו ולא יוכרו זכויותיו בנכסי המקרקעין, שומר לעצמו הצד השלישי 3 את הזכות להגיש תביעה כנגד הנאמן היוצא, וכן כנגד המדינה בגין התרשלות בפיקוח על בעל תפקיד.

יצוין כי הצד השלישי 3 תמך כאמור את עמדתו בתצהיר לקוני שנערך על ידי הנאמן היוצא עו"ד חסן עבאדי אשר אף זומן לחקירה על תצהירו. בתצהיר נכתב כי הובא לידיעתו של הנאמן כי הצד השלישי 3 רכש את המקרקעין נשוא הבקשה מהחייב, תוך שהדבר נעשה בהסכמת הבנק, ושילם בגינם תמורה מלאה וכן תפס בהם חזקה. עוד נכתב בתצהיר כי החייב והצד השלישי 3 יידרשו לפעול להשלמת העברת הזכויות בנכסי המקרקעין על שם הצד השלישי 3 באמצעות כונסי הנכסים שמונו לצורך כך, וכן לקבל את אישור בית המשפט.

דיון

6.ממקרא בקשת הנאמנת למתן הוראות וכן תגובות הצדדים השלישיים לבקשה, עולה כי המחלוקת בין הצדדים נטשת ביחס לבקשת הנאמנת לאשר את התקשרותה בהסכם מסגרת אשר הצדדים לו הם הנאמנת, הבנק, והרוכש וזאת לצורך מכירה של 4 נכסי מקרקעין הרשומים בבעלות החייב ו/או חברות שהיו בבעלותו בכפר ריינה ואשר לבנק נשייה מובטחת לגביהם.

7.מעיון הן בבקשת הנאמנת והן בתגובות הצדדים השלישיים ולאחר שנערכה חקירת בעל התפקיד הקודם עו"ד חסן עבאדי עולה כי אין מחלוקת, לא כל שכן מחלוקת של ממש כי עסקאות המקרקעין הנטענות על ידי הצדדים השלישיים לא נעשו במסגרת הליך פשיטת הרגל של החייב, לא הובאו בפני בית משפט של פשיטת הרגל על ידי מי מהצדדים ולא קבלו את אישורו של בית משפט של פשיטת רגל או של לשכת ההוצאה לפועל במסגרת תיקים אשר התנהלו כנגד החייב על ידי הנושה המובטח ואשר במסגרתם מונה מטעם הבנק – הנושה המובטח, כונס נכסים על נכסי מקרקעין אלה.

8.לנוכח האמור, ניטשת בין הצדדים למעשה מחלוקת מצומצמת, האם על רקע התשתית העובדתית שהונחה על ידי הצדדים השלישיים, ולנוכח טענתם בדבר התקשרותם בהליכי המכר במישרין עם החייב ו/או עם מי ששימש כבעל תפקיד בהליך פשיטת הרגל – עו"ד חסן עבאדי, ושעה שעסקאות מכר נטענות אלה שלא קבלו את אישור בית המשפט של פשיטת רגל ואף לא את אישורו של ראש ההוצאה לפועל, האם עסקאות אלה הינן תקפות ומחייבות את הנאמנת.

9.במסגרת סיכומי הטענות שהוגשו על ידי הצד השלישי נטען על ידי הצד השלישי 3 לראשונה כי אין מקום לדון בבקשת הנאמנת במסגרת בקשה למתן הוראות בשל אי התאמת הבקשה להידון במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות.

10.ככלל בקשה למתן הוראות מהווה מסגרת ראויה לבירור טענות המועלות על ידי בעלי התפקיד כנגד צדדים שלישיים. זאת בפרט בנסיבות בהן הבקשה למתן הוראות מעלה שאלה בדבר היקף מסת הנכסים השייכים לנאמן בהליך פשיטת הרגל, והעומדים לחלוקה בהליך פשיטת רגל, שאז יש להעדיף, ככלל, שהבירור ייערך בגדרו של הליך פשיטת הרגל. ראה: רע"א 5156/17 קובלנץ נ' קובלנץ ואח' (24/08/17); רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' הרטמן (26/03/07).

11.עוד נפסק בשורה של החלטות ופסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון כי בהחליטו האם יש לדון בסכסוך במסגרת בקשה למתן הוראות על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לשאלה האם ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת נדרשת לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו; האם בירור המחלוקת לגופה אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; והאם אין בניהול ההליך בדרך זו כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של בעל הדין באופן שאינו מידתי ומוצדק. ראה: ע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ (04/05/14). כמו כן, רשאי בית המשפט של פשיטת רגל לדון בשאלה הנתונה ברגיל לסמכותו של בית משפט אחר, ובכלל זה בית המשפט לענייני משפחה, אם היא עולה בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון, כאמור בהוראת סעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל")http://www.nevo.co.il/law/4668/178.a; רע"א 4258/17 מגן נ' ענבי (29.6.2017), זאת למעט בכל הנוגע לעניינים המסורים לסמכותו העניינית הבלעדית של בית משפט לעניינים מנהליים כעולה מפסק דינו של בית המשפט העליון (בדעת רוב) בע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק) (29/10/17)

12.במרכז המחלוקת בין הצדדים עומדת שאלת תוקפן של עסקאות מכר מקרקעין שכנטען נעשו ביחס למקרקעי החייב או ביחס למקרקעין של חברות שבבעלות החייב וברי אם כן כי להכרעה בסוגיית תקפותן השלכה על מצבת הנכסים שמהם יוכלו הנושים להיפרע במסגרת הליכי פשיטת הרגל. משבענייננו נדונה אך זכותם של הצדדים השלישיים ביחס לקופת הכינוס של החייב, ושעה שאין מחלוקת כי עסקאות מקרקעין אלה לא אושרו במסגרת הליך פשיטת הרגל או הליכי ההוצל"פ שהתנהלו, אין המדובר במחלוקת עובדתית סבוכה ובירורה במסגרת של בקשה למתן הוראות אינה צפויה לפגוע בזכויותיהם של מי מהצדדים. יתר על כן, לא הייתה גם כל מניעה כי הצדדים יזמנו לעדות עדים ובפועל התאפשר לצד השלישי 1 להגיש את תצהירו של עו"ד חסן עבאדי ואף לזמנו לעדות לדיון שהתקיים.

13.עוד ובנוסף יצוין כי טענות הצד השלישי כי נסיבות העניין אינן מתאימות להליך של בקשה למתן הוראות משולה לטענה של חוסר סמכות עניינית, שהיא מסוג טענות הסף. טענות סף כשמן כן הן – טענות שראוי לדון בהן על הסף, בטרם נכנס בית המשפט לעובי הקורה, ושומע את התיק לגופו. על כן, וככל שמי מבעלי הדין סבר כי קיימות לו עילות סף לסילוק בקשה למתן הוראות על הסף, לא כל שכן, טענה של אי התאמת ההליך להידון כהליך של בקשה למתן הוראות, ראוי היה להעלות טענות אלה בשלב מוקדם של ההליך, ובטרם נדונה הבקשה לגופה. יפים לעניין זה, בשינויים המחויבים, דברי בית המשפט העליון ברע"א 11183/02ג כלפה נ' זהבי, פ"ד נח(3) 49 (01/02/04), בו צוינו הדברים הבאים:

"אכן, היה מקובל שטענה של חוסר סמכות עניינית היורדת לשורשו של ההליך המשפטי, ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון, אולם לאחרונה מתחזקת והולכת בפסיקת בתי-המשפט המגמה שלא להיזקק לטענת היעדר סמכות עניינית הנטענת באיחור (ראו דברי השופט (כתוארו אז) אור בע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן [1]; דברי השופטת פרוקצ'יה בע"א 1662/99 חיים נ' חיים [2]).

טענתו העיקרית של המבקש מכוונת נגד קביעתו של בית-המשפט המחוזי כי הוא מוסמך לדון בתביעה. אכן, לסוגיה אם בית-המשפט המחוזי מוסמך לדון בתביעה בשלמותה, כפי שהוגשה מלכתחילה, או שהיה עליו לפצלה לפי הסעדים השונים ולהעביר את חלקה לבית-משפט אחר, יש פנים לכאן ולכאן, אולם אין צורך לדון בה כאן. דברים אמורים בתביעה שהייתה תלויה במשך כשלוש שנים בבית-המשפט המחוזי, כאשר בשלב הנוכחי כבר הגישו רוב בעלי-הדין את סיכומיהם. המבקש לא העלה את טענתו שלפיה לא קנה בית-המשפט המחוזי מלכתחילה סמכות עניינית לדון בתביעה לסעד כספי, בהזדמנות הראשונה, ואף לא בשלב מוקדם אחר, אלא נצר אותה בלבו עד להגשת הסיכומים, כאשר התקרב מועד ההכרעה. מהלך כזה, בנסיבות כאלה, נראה כפעולה שלא בתום-לב.

כבר נאמר כי חובת תום-הלב חלה גם על ההליכים שנוקטים בעלי-דין בבית-המשפט (ראו, בין היתר: בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי [3] וכן בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה באר-שבע בע"מ נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים [4]). יש מקום לומר גם כי התנהגות שלא בתום-לב של בעל-דין עלולה לחסום אותו, על דרך של מניעות, מלהעלות טענה. כך נאמר כי:

"דומה כי בית-המשפט יוכל להזדקק לעקרון תום-הלב, ולקבוע כי בנסיבות אלה בהן 'ישן' הנתבע על טענת היעדר הסמכות העניינית הוא יהיה מנוע מלהעלותו. עקרון תום-הלב מיושם איפוא בהקשר הדיוני של טענת המניעות" (ד' שורץ "תחולתו של עקרון תום-הלב  בסדר-הדין האזרחי [8], בעמ' 328).

השתהותו של המבקש מלהעלות את טענתו נגד סמכותו של בית-המשפט המחוזי לדון בתביעה עם פתיחת הדיון, ואף לאחר מכן, חוסמת את טענת היעדר הסמכות מחמת המניעות שנוצרה על-ידיה."

ראה גם: אלון קלמנט "חריגה מסמכות עניינית בהליך אזרחי" משפט ועסקים יח', תשע"ה-2014, 508-467.

14.במקרה הנדון, הצד השלישי 3 טען כי הבקשה אינה מתאימה להידון במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות, לאחר שהוגשו תגובות הצדדים הרלוונטיים לבקשה, התקיים דיון במסגרתו נחקר עו"ד חסן עבאדי שהגיש תצהיר תמיכה לבקשת הצד השלישי 3, ובמסגרת סיכומי טענות הצדדים. לאור התנהלות זו של הצד השלישי כפי שתוארה, סבורני, כי דין טענת הצד השלישי 3 לפיה הבקשה אינה מתאימה להתברר במסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות, לנוכח המועד בו הועלתה לראשונה, היא להידחות ואף מבלי להידרש לטענה לגופה.

15.לגופו של עניין, לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, מקובלת עלי עמדת הנאמנת כי לא ניתן לקבל את טענות הצדדים השלישיים ולקבוע כי המקרקעין נשוא הבקשה נמכרו להם והם זכאים להירשם כבעלים של המקרקעין נשוא הבקשה.

16.הצדדים השלישיים אינם טוענים כי המקרקעין נמכרו להם אגב הליך כינוס נכסים או באמצעות הסבת משכנתא, ו/או במסגרת הליך פשיטת הרגל שהתנהל אותה עת בבית המשפט. אילו היו הצדדים השלישיים טוענים כך, ניתן היה לצפות כי היה בידיהם להניח הסכמי מכר ו/או עדות לקיומם של הליכי מימוש או הסבת המשכנתאות וכן אישורים של בית המשפט וההוצאה לפועל למכר.

17.טענתם של הצדדים השלישיים הינה כי רכשו את הזכויות במקרקעין במסגרת עסקאות מכר במקרקעין מול החייב ו/או עו"ד חסן עבאדי, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים כנאמן החייב, ואף העבירו לו סכומי כסף לא מבוטלים.

18.ככל שעסקינן במכירת נכסי מקרקעין של חייב אשר נקלע להליכי פשיטת רגל, לא ניתן לבצע הליכים אלה במסגרת הליכי פשיטת הרגל ללא קבלת אישור בית משפט, הן לעצם העמדת הנכס למכירה, והן למתן סמכויות נדרשות לכך, לעצם ההתקשרות החוזית עם רוכש שאותר, והן למתן צו לפי סעיף 34א לחוק המכר עם השלמת עסקת המכר ותשלום מלוא התמורה.

19.בכל הנוגע לנכסים משועבדים, רשאי אמנם הנושה המובטח לבצע מכר מחוץ לכתלי ההליך באמצעות הליך כינוס נכסים במסגרת הליכי הוצאה לפועל, אך עדין נדרש לכך אישור בית המשפט ומקוים הליך פיקוח על כונס הנכסים שמונה הן על ידי ראש ההוצאה לפועל והן על ידי בית משפט של חדלות פירעון. להשלמת התמונה יצוין כי בא כוח הבנק אף הסביר כי בתחילתו של ההליך ועד למועד שבו חוק ההסדרים אסר זאת, בוצעו גם העברות של משכנתאות אשר נפדו והוסבו על שם הגורם הפודה, ואולם מעיון בתיק עולה כי גם פעולות אלו נעשו באמצעות מסמכים בכתב, וכן תוצאותיהן דווחו לבית המשפט ולנאמן כחלק מחובת הדיווח ועדכון יתרת החוב של החייב כלפי הבנק.

20.לא עלה בידי הצדדים השלישיים לבסס ברמה הראייתית הראשונית הדרושה קיומן של עסקאות במקרקעין תקפות, ביחס למקרקעי החייב, אשר היה נתון כל העת בהליכי פשיטת רגל, שכן לא הוצגו חוזי מכר לאישור בית המשפט ו/או ראש ההוצל"פ וכן לא הוצגו על ידי הצדדים השלישיים אסמכתאות לביצוע תשלום התמורה, ולכל היותר נטען לגבי תשלום תמורות במזומן ללא כל הוכחה כי תמורות אלה הגיעו ליעדן – קרי, לקופת הכינוס, קופת ההוצל"פ או לידי הנושה המובטח. לא כל שכן לא הוצגו על ידי הצדדים השלישיים אישורים של בית משפט או של לשכת ההוצאה לפועל למכר והדבר אף לא נטען על ידם.

21.מכאן שבמערכת היחסים שמול הנאמנת ומול תיק פשיטת הרגל של החייב ניגפות זכויותיהם הנטענות של הצדדים השלישיים אפילו הוכחו, ולא עומדת לצדדים השלישיים טענה תקפה שיש בה כדי לבסס את זכותם במקרקעין נשוא הבקשה.

22.מבלי לגרוע מן האמור לעיל, יצוין כי הצדדים השלישיים 1-2 עותרים לאכיפת התקשרות לרכישת מקרקעין שהיו בבעלות משקאות פרי הצפון בע"מ, שעה שאף הצד השלישי 3 מעלה טענות דומות לגבי רכישת מקרקעין אלו שנים רבות לפני כן, ובאופן שמלמד כשלעצמו על כך שבשני המקרים אין המדובר בביצוע מכר סדור אשר זכה להיתרים הדרושים על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון. יתר על כן, במסגרת ההליך הציג מר מועאד עונאללה הסכם מכר משנת 2010 על פיו מכרה חברת משקאות פרי הצפון בע"מ את חלקה 21 לו ולמר אמיר עונאללה, כאשר על ההסכם חתומים החייב אשר לא היה כלל בעל מניות בחברה זו ובשמה של החברה חתום הנאמן דאז, עו"ד חסן עבאדי כנאמן לנכסי החייב, מבלי שתהא לו סמכות לחתום בשם החברה על מסמך משפטי כלשהו. מן האמור עולה כי במהלך השנים נמכרה לכאורה החלקה 3 פעמים לשלושה צדדים שלישיים, על ידי מי שלא היו מוסמכים להתקשר בהסכם ביחס למקרקעין ובלא קבלת האישורים הדרושים מבית המשפט או במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

23.טענת הצדדים השלישיים 1-2 כי הבנק הסכים לשחרור הנכס מהשיעבוד שרבץ עליהם ולמכירת הנכס לצדדים השלישיים נטענה בעלמא, בלא שהוצג על ידם מסמך כלשהו המאשר את ההסכמות הנ"ל. יתר על כן, טענה זו עומדת אף בסתירה לטענות הבנק אשר ציין כי אמנם התנהל משא ומתן עם הצדדים השלישיים 1-2 לגבי שחרור השיעבוד, אבל זה לא הבשיל לכלל הסכמה, ומשכך ולאור כל האמור לעיל דין בקשת הצדדים השלישיים 1-2 להידחות.

24.לתמיכה בטענותיו טען הצד השלישי 3 כי רכש מקרקעין נוספים של החייב, ומכירות אלה נעשו כנדרש וכדין, במסגרת הליכי כינוס נכסים, והאמור מצביע על נכונות גרסתו לפיה רכש הצד השלישי 3 גם את המקרקעין נשוא הבקשה. לעמדתי, עצם העובדה שהצד השלישי 3 רכש מקרקעין נוספים של החייב במסגרת הליכי הכינוס, אינה מסייעת לצד השלישי כלל, שכן היא מצביעה על כך שהרכישה הנטענת, הנוגעת למקרקעין נשוא הבקשה, לא בוצעה לפי כללי הדין. יתר על כן, יש בה כדי להצביע על העובדה כי הצד השלישי 3 היה מודע או אמור היה להיות מודע לעובדה שהחייב מצוי בהליכי חדלות פירעון ו/או בהליכי כינוס על כל המשמעויות הנובעות מכך לגבי מכר מקרקעין של החייב, ובכלל זה הצורך לקבל את אישור בית המשפט לביצוע עסקה במקרקעין.

25.עוד ובנוסף ראוי להזכיר כי ראייה נוספת לכך שאין המדובר בעסקה אשר בוצעה בדרך המלך, וזאת על דרך ההמעטה, הינה העובדה כי רק נכס אחד מכלל ארבעת נכסי המקרקעין רשום היה בבעלות החייב ואילו יתר הנכסים רשומים בבעלות חברות שהיו בבעלות החייב ו/או רעייתו. דהיינו, מדובר בעסקאות שהצד השלישי 3 לא יכול היה להתקשר בהן אל מול החייב עצמו אף לא מול הנאמן דאז, אשר לא היה מוסמך להתחייב בשם חברות אלו ולחתום בשמן על כל מסמך, וכך אף לא ביחס למקרקעין הרשומים על שמה של רעיית החייב כאשר לא נטען על ידי הצד השלישי 3 בשום שלב כי רכש את מקרקעי רעיית החייב בין במישרין ממנה או מן הנאמן, ושעה שלא התנהל הליך לביטול הענקה שביצע החייב לטובת רעייתו.

26.אוסיף ואציין כי במסגרת טיעוני הצד השלישי 3 התייחס הצד השלישי 3 לכל רכישות מקרקעי החייב כמקשה אחת, ולשיטתו בוצעו תשלומים במזומן או בהמחאות שניתנו לו והוסבו, ובאופן שלא היה באפשרותו להצביע על התמורה ששולמה על ידו באפן פרטני בגין רכישת כל נכס ו/או ביחס למקרקעין נשוא הבקשה. יתר על כן, טענת הצד השלישי 3 לגבי קיומן של הסכמות לפדיון נכסי מקרקעין של החייב בתמורה לסך של 5,000 דולר לדונם שישולמו לבנק אף היא אינה נתמכת בראייה כלשהי, ואינה עולה ממסמך כלשהו מבין המסמכים שצורפו על ידי הצד השלישי 3 לתגובתו.

27.ולבסוף אציין כי אין גם כל ממש בטענות הצד השלישי 3 לפיה כספים שהתקבלו בחשבון הבנק של החייב יש בהם כדי לבסס את טענתו של הצד השלישי 3 להתקשרות בהסכם מכר ביחס למקרקעין נשוא הבקשה. עצם הפקדתם של כספים בחשבון הבנק, ולאחר שאין מחלוקת כי הבנק מימש נכסים אחרים של החייב בוודאי אינה מבססת כדבעי את טענת הצד השלישי 3 לביצוע רכישת המקרקעין נשוא הבקשה. יתר על כן, טענת הצד השלישי אינה נסמכת על מסמכים בכתב כלשהם, לא הוכח כי הבנק נתן הסכמתו לעסקאות נשוא הבקשה, וממילא לא ניתן היה לבצע עסקאות אלה בלא מעורבותו של הבנק, ולמעלה מן הצורך אף לא הוצג תיעוד כי עסקאות נטענות אלה דווחו לרשויות המס.

28.למעלה מן הצורך אציין כי אף זימונו של הנאמן דאז, עו"ד חסן עבאדי לעדות לא הועילה לצד השלישי 3 בהוכחת טענותיו. מעדותו של הנאמן דאז, עו"ד חסן עבאדי עלה כי תצהירו נחתם כלאחר יד בלא שעיין במסמכים או תיעוד, בלא כל בדיקה ובלא שעלה בידו לאתר בקשות פרטניות לאישור עסקאות המכר הנטענות על ידי בית המשפט, לשכת ההוצאה לפועל ו/או קבלת הסכמת הבנק.

מעדותו של הנאמן דאז עו"ד חסן עבאדי עלה כי כל אימת שפנו אליו צדדים שלישיים בבקשה לרכוש זכויות במקרקעי החייב, הפנה אותם לכונסי הנכסים של הנושים המובטחים וכי הוא פיקח על מכירות אלה והגיש בקשות לבית המשפט לצורך קבלת אישורי מכר. יתרה מכך, עו"ד חסן עבאדי העיד כי כאשר בוצעו אליו פניות בנוגע לרכישת נכסי החייב הקפיד להזהיר את הפונים לבל יבצעו עסקאות במישרין מול החייב.

עו"ד חסן עבאדי במענה לשאלת בית משפט (עמ' 46 ועמ' 48 לפרוטוקול) השיב לגבי משמעותה של עסקה שלגביה לא הוגשה בקשה לאישור לבית המשפט כי עסקה זו אינה תקפה, וכך גם ספציפית לגבי עסקת המכר שהצד השלישי 3 טוען לה, ולגביה העיד כי אין לו מושג כיצד נעשתה העסקה.

29.מן האמור נובע איפוא כי הצד השלישי 3 לא רכש זכות במקרקעין לנוכח הוראות הדין הקובעות את אופן מימושם של נכסים בהליכי חדלות פירעון או אגבם, ומכאן כי דין טענותיו של הצד השלישי 3 ביחס לבקשת הנאמנת להידחות. למעלה מן הצורך יצוין כי בשלב זה לא הציג הצד השלישי 3 ראיות התומכות בטענותיו לביצוע הרכישה של המקרקעין נשוא הבקשה, שכן אף לא הצביע על תמורה ששולמה ולא הציג דיווח לרשויות המס כנדרש, ואולם ככל שיש לצד השלישי 3 טענות כלשהן ביחס לרכישת המקרקעין, עליו להפנות טענות אלה כנגד הצדדים הרלוונטיים לעסקת המקרקעין הנטענת ולא כנגד הנאמנת או קופת הכינוס.

30.הצד השלישי 3 העלה במסגרת התנגדותו טענה בדבר זכות עכבון המוקנית לו ו/או זכות לקבלת החזר השקעותיו במקרקעין מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, ואף צירף לתגובה חוות דעת שמאית על סך כולל של 523,600 ₪ כאשר הוא טוען להשבחת המקרקעין בשל הכשרת השטח על ידי ציוד מכני כבד ונטיעתם של עצי זית (צעירים) מטעמו.

31.זכות העכבון מושתתת על ההסדר הכללי שבסעיף 11 לחוק המיטלטלין, והיא עשויה להיווצר בשני אופנים: עיכבון על פי הוראה שבדין (סעיף 11(א) לחוק המיטלטלין) ועכבון על פי חוזה (סעיף 11(ה) לחוק המיטלטלין). לזכות העכבון שני פנים: פן דיוני/אובליגטורי ופן בטוחתי/קנייני. הפן האובליגטורי מסדיר את מערכת היחסים בין הנושה בעל זכות עכבון לבין החייב, ואילו הפן הקנייני מסדיר את מערכת היחסים בין בעל זכות עכבון לבין צדדים שלישיים. זכות עכבון חלה בהליכי פשיטת רגל מכוח סעיפים 1 ו-20 לפקודת פשיטת הרגל, אשר מעניקים לבעל הזכות מעמד של נושה מובטח בהליכי פשיטת רגל.

32.במקרה הנדון, לאחר ששקלתי את טענות הצד השלישי 3, מקובלת עלי עמדתה של הנאמנת כי לנוכח קביעותי דלעיל, דין תביעת הצד השלישי 3 בכל הנוגע לתיק פשיטת הרגל של החייב, להידחות, ובכל מקרה לא מן הנמנע, כפי שנטען על ידי הנאמנת כי פעולות הנטיעה והכשרת הקרקע נעשו ברגע ומתוך הכנה להעלאת טענות ביחס לאחיזת הצד השלישי 3 במקרקעין.

33.לא ניתן עוד לחלוק כי הצד השלישי 3 נטל חזקה במקרקעין, לשיטתו לפני 16 שנים, מבלי שאושרה התקשרותו עם החייב ו/או החברות שבבעלותו ו/או במסגרת הליך כינוס נכסים שהתנהל כנגד החייב ו/או בהסכמת הנושה המובטח. מכאן שככל שהצד השלישי 3 מחזיק במקרקעין הוא אינו מחזיק בהם כדין או על פי זכות שבדין ומעמדו כמסיג גבול. לא ניתן להתעלם מן העובדה שהצד השלישי 3 לא נקט על פי גרסתו הוא, משך שנים ארוכות בכל פעולה על מנת לגרום לכך שהמקרקעין יועברו לבעלותו ויירשמו על שמו, ומכאן שאין הוא רשאי לטעון לתשלום מקופת הכינוס, שמא זו תתעשר מהשקעותיו.

34.הן דיני עכבון והן דיני עשיית עושר ולא במשפט מניחים בבסיסם קיומה של זכות מוכרת בדין ואשר מקנה את הזכות להעלות טענות מעין אלה שהעלה הצד השלישי 3. משלא עלה בידי הצד השלישי 3 להצביע על זכויות במקרקעין אותן רכש בדין, ממילא שלא עומדת לו הזכות לטעון לעכבון מכוח סעיף 11(א) לחוק המטלטלין או להתעשרותה של קופת הכינוס כתוצאה מהשבחות שביצע לכאורה הצד השלישי 3 במקרקעין, ושעה שהצד השלישי לא הצביע על מעמד חוקי או הסכמי לגביהם. יתר על כן, וככל שיש ממש בטענות הצד השלישי 3 להשבחות שביצע במקרקעין לא ניתן להתעלם מזכותה של קופת הכינוס להיפרע מן הצד השלישי מכל טובת הנאה שהפיק הצד השלישי מן המקרקעין, לרבות דמי שימוש, בתקופה שהחזיק במקרקעין ללא כל זכות שבדין.

סוף דבר

35.מן המקובץ עולה איפוא כי הצדדים השלישיים לא עמדו בנטל להוכיח כי העסקאות הנטענות בנכסי החייב או חברות שבבעלותו או בבעלות משפחתו, הינן עסקאות תקפות אשר זכו לכלל האישורים הנדרשים, וממילא אף לא הוכח כי תמורה בגין המקרקעין הגיעה ליעדה הרלוונטי. לנוכח האמור אף לא עלה גם בידי הצד השלישי 3 לבסס את טענתו בדבר זכות עיכבון העומדת לו מכוח השבחת המקרקעין הנטענת על ידו. אשר על כן אין מנוס מלדחות את התנגדויות הצדדים השלישיים לבקשת הנאמנת.

36.לפיכך הנני מאשרת את בקשת הנאמנת להתקשר בהסכם המסגרת אשר הוגש על ידי הנאמנת כנספח א' לבקשה. כן הנני מסמיכה את הנאמנת לחתום על ההסכם ומוענקות לה מלוא הסמכויות הנדרשות לשם מימושו.

37.הצדדים השלישיים יישאו בהוצאות הנאמנת. הצדדים השלישיים 1-2 ישלמו ביחד ולחוד לנאמנת הוצאות בסך של 7,500 ₪. הצד השלישי 3 ישלם אף הוא לנאמנת הוצאות בסך של 7,500 ₪.

38. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בהעדר הצדדים.