עובדת ניקיון ב"אסף הרופא" תבעה פיצוי על התעמרות – והפסידה

לטענת העובדת, המנהלת שלה כינתה אותה "אוזבקית" ואיימה ש"תיזהר ממנה" אם לא תצביע בבחירות לוועד העובדים כרצונה. ביה"ד קבע שאמירות בודדות לא יכולות להיחשב כהתעמרות בעבודה

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה עובדת ניקיון לשעבר ב"אסף הרופא" נגד בית החולים ונציבות שירות המדינה, שעניינה פיצוי כספי בגין התעמרות בעבודה. סגנית הנשיאה רוית צדיק קבעה ששני האירועים הבודדים עליהם הצביעה התובעת – הגם שראויים לכל גינוי – אינם יכולים לבסס טענת התעמרות שביסודה מושתתת על התנהלות פוגענית חוזרת ונשנית מצד המעסיק.

לפני כעשור החלה התובעת לעבוד כעובדת ניקיון בפגייה ובמחלקת הנשים בבית החולים "אסף הרופא". בשלב מסוים היא נקלטה כעובדת מדינה אך לאחר כשבע שנות עבודה, על רקע חיכוכים בינה לבין הממונה עליה, עבודתה הגיעה לסיומה. באוגוסט 2020 הוגשה התביעה לבית הדין במסגרתה טענה העובדת, בין היתר, שמגיע לה פיצוי כספי בגין התעמרות.

העובדת סיפרה שבמהלך תקופת הבחירות לוועד העובדים גילתה כלפיה הממונה עליה יחס בלתי הולם. בין היתר לדבריה, האחרונה איימה עליה "שתיזהר ממנה" אם תבחר במועמד שאינו לרוחה, ובמקרה אחר כינתה אותה "אוזבקית" הצריכה לשתוק ולהצביע כרצון הממונים עליה.

לשיטת התובעת מקרים אלו ואחרים מבססים עילת התעמרות בעבודה המזכה אותה בפיצוי כספי.

המדינה הודתה אמנם שאמירות המנהלת ראויות לכל גינוי ואף טופלו במישור המשמעתי, אלא שלשיטתה אין בהן לכשעצמן כדי להצביע על התנהלות המהווה התעמרות.

התובעת תרמה לחיכוכים

השופטת צדיק קיבלה את עמדת המדינה. "על אף היותן אמירות שאין להן כל מקום בסביבת העבודה בכלל, ובשירות הציבורי בפרט, הדבר אינו עולה כדי דפוס עבודה פוגעני בתובעת. מדובר באמירות שהופנו כלפי התובעת בשני אירועים בודדים, ואין בהם כדי להוות אירוע מתמשך של התעמרות כלפי התובעת", כתבה.

אשר לעניין ההצבעה בבחירות העירה השופטת שאין מקום להתנהלות בה נקטה הממונה על התובעת, אלא שמנגד יש לזכור כי מדובר בשיחה אחת שנערכה בתקופה רוויית לחצים של בחירות לוועד.

גם ביחס לכינוי הגזעני "אוזבקית" הדגישה השופטת שאין מקום לכך בכל מקום עבודה ובשירות הציבורי בפרט, ואולם, בחינת התמונה במלואה מראה שבמקרים אחרים גילתה הממונה יחס הולם ומתחשב כלפי התובעת.

בנוסף, נמצא שגם התובעת תרמה לחיכוכים בין השתיים. כך למשל, באחד המקרים אמרה התובעת למנהלת "שקט, שקט, גם אני לא עובדת אצלכם. מה את משלמת מהכיס?".

מכל מקום, השופטת הבהירה כי על מנת לבסס טענת התעמרות יש להוכיח התנהגות פוגענית חוזרת ונשנית מצד המעסיק. מסקנתה הייתה כי שני האירועים הבודדים עליה הצביעה התובעת, כאמור, אינם יכולים לסייע לה בהוכחת רכיב ההתעמרות.

לסיום ציינה השופטת שעדות התובעת עצמה – לפיה רצתה להמשיך לעבוד באותה מחלקה תחת המנהלת ה"פוגענית" חרף האפשרושהועלתה בפניה לעבור למחלקה אחרת תחת ממונה אחר  – משקפת את תחושתה החיובית בעבודה ומקשה על קבלת תאוריית ההתעמרות שהעלתה.

בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית התביעה במלואה תוך חיוב העובדת בהוצאות לטובת המדינה בסך 7,500 שקל.

• ב"כ העובדת: עו"ד יניב חקימוביץ
• ב"כ המדינה: עו"ד בן מדניק (פמת"א)

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין