לפסק הדין בעניין דראגמה נ' נתן דה לוי בע"מ
חברה נאלצה לפטר עובד פלשתינאי אשר הוכרז כ'מנוע שב"כ'- האם בנסיבות אלה היא חייבת לשלם לו פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת?
חברה העוסקת בגידול עגלים במושב מחולה שבבקעת הירדן, העסיקה עובד פלשתינאי, תושב הכפר עין-אל-בידה הנמצא מעבר לקו הירוק. לאחר כ-7 שנות עבודה, הוכרז העובד כ'מנוע שב"כ'. משכך, דרשו הרשויות הבטחוניות את פיטוריו.
בעל החברה, שלא רצה לפטר את העובד, המשיך להעסיקו, ובינתיים פנה במכתבים לרשויות במטרה לבטל את הגזרה, אך דבר לא סייע בעדו. לבסוף, רכז הביטחון של המושב דרש מבעל החברה לפטר את העובד לאלתר. כ-3 שנים לאחר שהוכרז כ'מנוע שב"כ', העובד אכן פוטר.
בתביעה שהגיש העובד כנגד החברה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וזכויות נוספות, נדרש בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכריע בשאלה - האם המעסיקה מחויבת בתשלום פיצויי פיטורים, למרות שנדרשה לפטר את העובד על ידי הרשויות השלטוניות?
אמות מידה מוסריות
בקביעה נועזת, חייבה השופטת נטע רות את המעסיקה לשלם לעובד פיצויי פיטורים חלקיים.
ראשית, הדגישה השופטת את העובדה, שלא הוכח ש"נפל רבב אישי בהתנהלות התובע", אשר ככל הנראה הוכרז כ'מנוע שב"כ' בשל סגר כללי שהוטל על הקבוצה אליה הוא משתייך. שנית, הוסיפה, כי אין ספק שלא נפל דופי בעבודתו, שאחרת, לא הייתה החברה מתאמצת כל-כך למנוע את פיטוריו.
במצב דברים כזה, נפסק, כי יש לנקוט על פי אמות מידה ערכיות-מוסריות, תוך סטייה מלשונו הגורפת של חוק פיצויי פיטורים, אשר אינו מאפשר לפסוק לתובע פיצויי פיטורים כאשר לא הוכחה כוונת המעסיק לפטרו מרצונו-הוא.
מי שבעצם 'אחראי' לפיטורים לכאורה, הוא גורם זר מתערב- רשויות הבטחון, ציינה השופטת וקבעה, כי התובע זכאי לפיצוי מסוים, שייפסק לפי כללי ההגינות החוזית, שכן בין הצדדים היה חוזה עבודה.
"ניתוח ערכי... הנעשה בזירה החוזית, יכול להניב תוצאה גמישה ומאוזנת יותר המחייבת למשל את המעביד בתשלום פיצוי בשיעור חלקי בלבד מתוך סכום פיצויי הפיטורים המחושב על פי חוק, קרי- ניתוח זה עשוי להניב תוצאה של חלוקת 'הנזק' בין הצדדים באופן צודק המותאם למורכבות הנסיבות", כתבה השופטת.
בהתאם, היא קבעה, כי מאחר ששני הצדדים יכלו לצפות באופן שווה את הסיכון שייתכן שהעובד יצטרך לעזוב את העבודה, בהיותו פלשתינאי, שמתגורר מחוץ לתחומי הקו-הירוק, ובהתחשב בכך שהתובע עבד בחברה במשך שנים - יש הצדקה כי שני הצדדים יישאו באופן שווה בתוצאות הכלכליות של התממשות הסיכון שהריבון יתערב ביחסים ביניהם.
השופטת העריכה את הנזק שנגרם לתובע בשל התערבות המדינה ב-50% מפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר מרצון המעסיק. מאחר ששני הצדדים צפו את הנזק באופן שווה, חויבה הנתבעת לשלם לו מחצית מסכום זה. בהתאם, קבעה השופטת כי התובע זכאי ל-25% מדמי ההודעה המוקדמת ולדמי הבראה.
משכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 14,189 שקלים, וכן לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 1,500 שקל.
לפסק הדין בעניין דראגמה נ' נתן דה לוי בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.