בני זוג קיבלו היתר לשימוש חורג ופתיחת גן ילדים בנכס ששכרו בלב שכונת מגורים. רופאה שגרה בצמוד ביקשה לבטל את ההיתר לנוכח מפגע הרעש הצפוי. בית המשפט קיבל את העתירה.
ב-2016 אישרה ועדת הערר של מחוז מרכז לבני זוג לפתוח גן ילדים בנכס ששכרו בפתח תקווה. בית המשפט המחוזי ביטל לאחרונה את ההחלטה בעקבות עתירה שהגישה שכנתם של השניים, רופאה בכירה במקצועה. הוא קבע בין היתר כי החלטת הוועדה אינה סבירה לנוכח הפגיעה הצפויה לשכנים.
בני הזוג שכרו את הנכס ב-2014. הוועדה המקומית דחתה את בקשתם של השניים להקמת הגן לאחר שקבעה כי תהיה לכך השלכה קשה על השכונה ותושביה מבחינת רעש וחניה. בנוסף קבעה הוועדה המקומית שבשכונה אין צורך בגן נוסף.
בני הזוג הגישו ערר וועדת הערר הפכה את ההחלטה ונתנה להם היתר לשימוש חורג לתקופה של 3 שנים. הוועדה קבעה תנאים שאמורים להפחית את עצמת הרעש כמו ציפוי אקוסטי לגדר המפרידה בין שני חלקי המבנה והתקנת בידוד כפול בחלונות.
לטענת הרופאה, וועדת הערר קבעה כי יש ״צורך״ בגן ילדים במקום ללא כל בסיס. בנוסף, היא לא התייחסה לשיקולים רלוונטיים כמו מידת ההפרעה שתיגרם לשכנים מהשימוש החורג. היא הוסיפה כי הוועדה התעלמה מכך שהיא עובדת בשעות בלתי שגרתיות וזקוקה לעתים קרובות לשקט ומנוחה דווקא בשעות הבוקר. כמו כן לטענתה, פתיחת הגן תיצור כאוס תחבורתי לנוכח היעדר מקומות חנייה בקרבת הנכס.
מנגד, הוועדה ציינה כי ערכה סיור במקום שהעלה כי במרחק הליכה מהנכס יש בניינים גבוהים, דבר המלמד לטענתה על צורך ציבורי בגן.
באשר לבעיית החניה הוועדה טענה כי להתרשמותה לא קיימת מצוקת חניה כה קשה שמצדיקה סירוב למתן ההיתר. היא כתבה כי אינטרס העותרת שלא יוקם גן בסמוך לביתה מובן בזווית ראייתה הצרה אך על הוועדה לבחון את הדברים במבט רחב ותוך שקילת האינטרס הציבורי.
בני הזוג הצטרפו לטענות והוסיפו כי ניתן לפתור את בעיית הרעש באמצעות הגבהת החומה המפרידה בין שני הנכסים או הצבת לוחות אקוסטיקה בגן.
סיור חד פעמי
אך סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט יעקב שינמן, קיבל את העתירה. הוא קבע שהחלטת הוועדה אינה סבירה והתקבלה על בסיס תשתית עובדתית חסרה.
לדבריו, לא היה נכון שוועדת הערר תתעלם מדעתה של הוועדה המקומית שבחנה, בדקה ומכירה את הצורך התכנוני והציבורי בקיומו של גן ילדים במקום. הוא הדגיש כי ועדת הערר קיבלה את החלטתה על סמך סיור חד פעמי קצר יחסית בשטח הגן בשעה שאינה מייצגת.
השופט הוסיף כי עצם קיומם שם מבנים גבוהים בסמוך לנכס לא יכול להעיד כי יש בהם אוכלוסייה הנזקקת לגן ילדים.
כמו כן, הוועדה שגתה כשהניחה על סמך ״ניסיון החיים״ כי הבאת הילדים לגן ואיסופם נפרסת על פרק זמן של כשעה בבוקר ובמהלך אחר הצהריים. היא לא התחשבה בכך שהורים רבים יביאו את ילדיהם לגן במועד הסמוך לשעה 8:00 בבוקר כשהעומס באזור הוא בלתי נסבל גם היום.
עוד כתב השופט כי מסקנות הוועדה גם בהיבט הרעש והמטרד אינן סבירות והיא לא בחנה את עוצמת הרעש הצפויה עם הקמת הגן.
בני הזוג חויבו בהוצאות בסך 13,500 שקל.
- ב״כ העותרת: עו"ד שמואל לינצר, עו"ד משה ישראלי
- ב״כ הוועדה: עו"ד ענת בינדר גלעדי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
- ב״כ בני הזוג: עו"ד ארז ללקין
עו"ד כרמית בן מרדכי
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין