האיש נפגע בטיול טרקטורונים שערכה חברת ״חלום עולמי״ לעובדים. כחודש לאחר התאונה הוא קיבל מכה ושבר שוב את ידו. מבטחת הרכב, חברת ״הפול״ תפצה על מלוא הנזק.
בית משפט השלום קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד עיריית ירושלים שנפגע ב-2013 בתאונת דרכים במסגרת יום כיף של העירייה. העובד נחבל כשנהגת הטרקטורון בו נסע איבדה שליטה. הוא נותר עם נכויות קבועות בתחום האורתופדי והנפשי ונפסקו לטובתו כ-665,000 שקל.
התובע, יליד 1987, סיפר שביום התאונה נסע בטרקטורון בו נהגה עמיתה שלו לעבודה. בשלב מסוים הנהגת איבדה את השליטה על הרכב ובעקבות כך הוא הוטח על קורת הביטחון הקדמית של הטרקטורון ונחבל בזרוע ימין ובבית החזה.
הוא הוסיף כי פונה באמבולנס לבית החולים פוריה בטבריה שום אובחן שבר בעצם הזרוע בידו הימנית. ידו גובסה והוא שוחרר מבית החולים.
לדבריו, במהלך חודש אפריל 2014, כחמישה חודשים לאחר התאונה, הוסר הגבס לאחר שנמצא שהשבר התאחה. אך כעבור כמה שבועות הוא קיבל מכה בידו באקראי מאדם שהלך לידו ברחוב וכשפנה למיון נמצא שידו נשברה שוב. בשלב זה החליטו הרופאים לבצע ניתוח לקיבוע השבר באמצעות פלטות מתכת וברגים. הוא אושפז למשך 6 ימים ושוחרר לביתו.
בית המשפט מינה מומחים בתחומי האורתופדיה והפסיכיאטריה וקבע כי התובע נותר עם נכות אורתופדית קבועה בשיעור 31.5% ונכות נפשית בשיעור 5%.
התובע טען כי מאז האירוע הוא סובל מכאבים עזים, רגישות והגבלת תנועה בזרוע ימין וכאבים חזקים בחזה. הוא הוסיף שהיה מרותק לביתו במשך 7 חודשים ונאלץ לעבור בדיקות רבות, צילומים, טיפולי פיזיותרפיה ואף טיפול פסיכיאטרי. עוד לדבריו, אזור השבר נותר רגיש והוא ממשיך להיות מטופל במרפאת כאב.
התובע הוסיף שמאז התאונה הוא נזקק לעזרת בני משפחתו, בעיקר הוריו ואחיו, אשר סייעו לו להתקלח, בישלו עבורו, סייעו לו לאכול להתלבש ואף להתפנות. הוא ציין עוד כי עקב התאונה נאלץ לעבור מדירתו השכורה, אותה חלק עם שותפים, לבית הוריו, אך הוא המשיך לשלם דמי שכירות לבעל הדירה אותה שכר עם שותפיו.
הנתבעות, חברת ״חלום עולמי״ ומבטחת הטרקטורון ״הפול״ לא הכחישו את אחריותן לפצות את התובע אך העלו טענות שונות בנוגע להיקף הנזק. בין היתר הן ביקשו לאמץ את מסקנת המומחה האורתופדי כי לנכותו של התובע אין השפעה תפקודית משום שהוא עובד בעבודה משרדית. עוד לטענתן, התובע לא מיצה את מלוא זכויותיו מול הביטוח הלאומי.
נכות תפקודית חלקית
השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים ציין כי אף שבמשך מספר שנים לא הייתה לנכותו של התובע השפעה תפקודית לא ניתן להתעלם מהאפשרות שנכותו תשפיע על תפקודו בעתיד. זאת, בשים לב לגילו של התובע ולאפשרות שבעתיד יבקש להחליף עיסוק. לפיכך קבע השופט את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 12%.
בהתאם, פסק השופט כי התובע זכאי לפיצוי של כ-330,000 שקל על אובדן שכר לעבר ולעתיד, 67,000 שקל על כאב וסבל ו-261,000 שקל עבור עזרת הזולת לעבר ולעתיד.
בסך הכל הועמד סכום הפיצוי על 665,953 שקל. לצד זאת השופט קבע שיש להקפיא סכום מסוים מהפיצוי עד למיצוי זכויותיו של התובע מול הביטוח הלאומי.
בסופו של דבר נקבע כי על המבטחת לשלם לתובע 398,268 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 60,577 שקל. 267,685 שקל בתוספת 40,715 שקל שכ״ט עו״ד הוקפאו עד להשלמת ההליכים מול המוסד.
- ב״כ התובע: עדנה אוריון
- ב״כ הנתבעות: עוה"ד עוזי לוי ואלדד אליאסיאן
עו"ד ערן פאר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין