מומחה לטבק לקה במחלת ריאות לאחר 38 שנים בתפקיד. סוללת עדים מטעמו הותירה אצל השופטת רושם שהוא נדרש לעשן כחלק מעבודתו. כעת, ההכרה בו כנפגע עבודה קרובה מתמיד
האם מחלת ריאות שבה לקה מומחה טבק בחברת "דובק" אחרי 38 שנות עבודה תוכר בקרוב כתאונת עבודה? בתביעה שהגיש העובד נגד החלטת ביטוח לאומי שלא להכיר בו כנפגע עבודה, קבעה השופטת מירב קליימן שלנוכח שלל עדויות התומכות בטענתו הבסיסית כי חויב לעשן במסגרת התפקיד, יש למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי שבין העבודה לפרוץ המחלה.
התובע (68) החל לעבוד בחברת "דובק" לייצור סיגריות במהלך 1978. תפקידו היה מומחה לטבק – תפקיד ייחודי בו משמש אדם אחד בלבד בישראל ברגע נתון. בשנת 2014 אובחן העובד כסובל ממחלת ריאות חסימתית (COPD). שנתיים לאחר מכן סיים את עבודתו בחברה.
באפריל 2021 הוא הגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה במחלתו כתאונת עבודה. טענתו המרכזית הייתה שכחלק מתפקידו ב"דובק" היה עליו לטעום את הטבק ממנו מיוצרות הסיגריות באמצעות עישון שלו, על מנת לבחון את הפוטנציאל העסקי הגלום בו. תביעתו נדחתה בנימוק שהוא יכול היה להשתמש בדרכים אלטרנטיביות מלבד עישון לצורך מילוי תפקידו, ולכן לא מדובר במחלה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה.
האיש לא ויתר והגיש ביולי 2021 את התביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב, תוך שחזר על טענתו לפיה כחלק מתפקידו כמומחה טבק הוא נאלץ לעשן סיגריות במשך כשעה וחצי-שעתיים ביום, ומכאן שמחלת הריאות ממנה הוא סובל קשורה לעבודתו.
מנגד, ביטוח לאומי טען שהתובע מעשן כבד ללא קשר לעבודתו, וכי הוא מעולם לא חויב לעשן במסגרת העבודה. מכאן, לטענת המוסד, שאין קשר בין מחלת הריאות לבין העבודה ולא מדובר בתאונת עבודה.
בוקר טוב, הסיגריה שלך מוכנה
לצורך תמיכה בגרסתו כי חויב לעשן במסגרת התפקיד, זימן התובע למשפט מספר עדי מפתח אשר שפכו אור על נסיבות העסקתו.
מי ששימשה כמזכירתו והעוזרת האישית של התובע במשך 14 שנה העידה שנהגה להכין עבורו את הסיגריות לעישון בבקרים וכי לאחר העישון הוא נהג לתעד את התרשמותו. גם גיסו של התובע, אשר שימש בשלב מסוים כמומחה טבק בעצמו, אישר בעדותו כי חלק אינהרנטי מהתפקיד הינו עישון הטבק. עמית נוסף למקצועו של התובע הצטרף לדברי קודמיו, כשהעיד כי "אין שום אפשרות לקבוע טעם של סיגריות ללא טעימה שלהן בפועל".
"מכלל האמור עולה כי כל העדים מטעם התובע העידו כי תפקידו כמומחה טבק כלל עישון סיגריות וטבק", כתבה השופאת. לצד זאת היא ציינה שמנכ"ל "דובק" העיד ממקום מושבו בלונדון כי התובע לא חויב לעשן כחלק מתפקידו, וכי גם מחליפו אינו מחויב בכך.
אלא שלדברי השופטת, בחינה מדוקדקת של עדות המנכ"ל מובילה למסקנה שגם הוא עצמו אינו שולל לחלוטין את האפשרות כי התובע אכן נדרש לעשן בהיקף מסוים כחלק מהתפקיד. עוד זקפה השופטת לטובת התובע את תקופת עבודתו הארוכה, אשר כללה מטבע הדברים התפתחויות טכנולוגיות ביחס לאפשרות בחינת הטבק ללא עישון, והן תהפוכות תודעתיות ביחס לנזקי העישון.
לבסוף היא קבעה כממצא עובדתי שהתובע עישן תוך כדי ועקב עבודתו, והורתה על מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה של התובע ב"דובק" לבין מחלת הריאות.
מסקנת המומחה היא שתקבע, קרוב לוודאי, אם המחלה תוכר כתאונת עבודה.
- ב"כ התובע: עו"ד אושרה קידר
- ב"כ הנתבע: עו"ד נתנאל אבאיו
עו"ד שי נתן
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין