ביהמ"ש קבע שחתימת המנוחה על הצוואה זויפה וכי עדותם של עורכת הדין והעדים לצוואה היו לא אמינות בעליל. הירושה תחולק בין בת הזוג של המנוחה ואחייניה
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של עורכת דין לקיום צוואה של לקוחה שלה, במסגרתה לכאורה הוענקה לה מחצית מירושת הלקוחה, לרבות דירתה. השופט יחזקאל אליהו קבע שחתימת המנוחה על הצוואה זויפה וכי יתר נסיבות עריכתה מובילות למסקנה שמדובר בתביעה מופרכת. תוך הטחת ביקורת קשה בעורכת הדין הוא דחה את תביעתה והשית עליה הוצאות בסך 155,000 שקל.
המנוחה, לסבית שהייתה בזוגיות ארוכת שנים עם אישה הפיליפינית, הלכה לעולמה בספטמבר 2018. התובעת היא עורכת דין שהעניקה למנוחה שירותים משפטיים.
לטענת עורכת הדין, כשנה לפני מותה חתמה המנוחה על צוואה שבמסגרתה ציוותה לה מחצית מרכושה. המחצית השנייה הוענקה בצוואה לבת הזוג של המנוחה, כאשר יתר היורשים על פי דין (ילדי אחיה המנוח) – נושלו. הצוואה נערכה על ידי עורך דין אחר.
עורכת הדין ביקשה לתת תוקף לצוואה אלא שזוגתה של המנוחה ואחייניה התנגדו. לטענת בת הזוג (הנתבעת), עורכת הדין פעלה במניפולציות ותחבולות ופעלה לזייף את הצוואה כדי לזכות באופן פסול בירושה. בת הזוג ביקשה לפסול את הצוואה בין היתר בעילות של תרמית, זיוף, השפעה בלתי הוגנת ותחבולה.
לגרסת האחיינים (הנתבעים) לא ייתכן שהמנוחה הדירה מהירושה את בני משפחתה, בשר מבשרה, והעדיפה לערוך צוואה לטובת עורכת הדין. הם הפנו לכך שהעדים לצוואה מתגוררים בעפולה ובחולון בעוד שהמנוחה גרה בהרצליה, וטענו כי גם עובדה זו לכשעצמה מעלה ספק ביחס לאותנטיות הצוואה ואומרת דרשני.
האחיינים אף חלקו על כך שדודתם ניהלה קשר זוגי עם הנתבעת – עובדת זרה מהפיליפינים. לגרסתם המנוחה רק ריחמה על הנתבעת ואפשרה לה לגור אצלה בתמורה לכך שתטפל בה. בנסיבות אלה הם טענו כי אין היגיון בכך שהנתבעת תקבל מחצית מהירושה.
צוואה טכנית וקרה
בית המשפט מינה מומחית להשוואת כתבי יד, והיא הגיעה למסקנה שחתימת המנוחה על הצוואה זויפה. השופט יחזקאל אליהו קבע כי עדויות התביעה לא רק שלא הפריכו את מסקנת המומחית, אלא אף חיזקו אותה.
השופט הוסיף כי עצם העובדה שעורך הדין שערך את הצוואה, עורך דין מעפולה, והעדה הנוספת לצוואה, תושבת חולון, התקבצו בביתה של המנוחה בהרצליה – אינה הגיונית ו"נראית כמו סרט בדיוני".
יתרה מכך, עדויותיהם היו בלתי אמינות ונסתרו. כך למשל, בעוד שהעדה מחולון סיפרה שלא הכירה את עורכת הדין-התובעת לפני האירועים הקשורים בתביעה, בפועל נמצא שהן חברות בפייסבוק. גם ביחס לעדותו של עורך הדין שערך את הצוואה ציין השופט שהיא הייתה מתפתלת וכי לא היו בידו הוכחות לקבלת תמורה עבור עריכת הצוואה, כדוגמת חשבונית.
מסקנת השופט הייתה כי גרסתה של עורכת הדין הומצאה לחלוטין תוך שהלכה והתפתחה עם התקדמות ההליכים, עד שלבסוף קרסה.
בתוך כך ציין השופט כי הצוואה שהוגשה לקיום היא "טכנית וקרה" ונוסחה באופן שאינו מביא לידי ביטוי את האהבה ששררה מאז שנות התשעים בין המנוחה ובת הזוג שלה – שהוכרו בפסק דין קודם כידועות בציבור.
לפיכך השופט דחה את התביעה לקיום הצוואה תוך שביקר בחריפות את התנהלות עורכת הדין שניסתה באופן פסול לזכות ברכוש לא לה. הוא חייב אותה בשכ"ט עו"ד והוצאות הנתבעים בסך 155,000 שקל, והורה על מתן צו ירושה על פי דין.
- ב"כ התובעת: עו"ד ברדה איתי
- ב"כ הנתבעת 1 (בת הזוג): עו"ד מרדכי שפירא
- ב"כ הנתבע 2 (אחד האחיינים): עו"ד שליאן אלי
- ב"כ הנתבע 3 (אחד האחיינים): עו"ד חגית גאוי
לפסק הדין המלא בתיק ת"ע 9176-07-19
עו"ד אילן גולדנברג
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין