למה נשים מסרבות לקבל גט? לעיתים האישה מקבלת מזונות מהבעל ואינה רוצה להפסיק לקבלם, לעיתים האישה רוצה לקבל בתמורה לגט יותר כסף או רכוש ממה שנפסק לה; אם לנקמנות תפקיד ראשי או דווקא לתקווה שהבעל ישוב - הרי שהגט הוא קלף במשחק שעוד לא הסתיים מבחינתה. יש נשים המסרבות לגט במשך שנים ארוכות ומעכבות בכך את הבעל מלפתוח פרק חדש בחייו.
ההלכה מתירה לגבר נשוי לחיות עם אישה אחרת, בתנאי שאינה נשואה. זהו קשר שאינו רצוי, אך גם אינו אסור, והילדים מקשר כזה אינם נחשבים לממזרים. אלא שברור כי זהו פיתרון לשעת הדחק הטומן בחובו חסרונות רבים: הגברים העגונים נושאים עדיין באחריות משפטית כלפי האישה הראשונה, למרות החיים בנפרד; הם עלולים לשאת בהוצאות הטיפול רפואי או הנפשי בה מצד מוסדות שונים; היא תירש אותם במקרה שלא הסדירו את צוואתם ועוד. מהו, אם כן, הפיתרון?
פיצויים על סרבנות גט?
יש גברים שעושים דין לעצמם ונושאים באופן לא חוקי אישה אחרת, בנישואים הלכתיים פרטיים שאינם נרשמים. גברים שמחפשים פיתרון חוקי צריכים לפנות קודם לבית הדין הרבני ולבקשו לחייב האישה בגט.
משניתן החיוב בגט, ניתן להמשיך לפעול בכמה מישורים. אפשרות אחת היא לתבוע מהאישה הסרבנית פיצויים בבית המשפט לענייני משפחה בגין הנזקים שנגרמים לבעל. תביעות כאלה אכן הביאו לחיוב נשים בפיצויים: במקרה אחד נפסק, שסרבנית גט תשלם לבעלה 40 אלף ש"ח לשנה. במקרה אחר נפסקו לבעל שסורב במשך 4 שנים 400 אלף שקל. במקרה נוסף הסכימה האישה לגט מיד לאחר שהבעל הגיש את התביעה.
האם תביעת נזיקין כזו יכול שתוגש בלי חיוב גט מבית הדין הרבני? יש שופטים הסבורים שכן ויש הקובעים שדי בפסק דין הממליץ על גירושין על מנת להגיש את התביעה.
אפשרות נוספת היא לתבוע מבית הדין הרבני לנקוט סנקציות כנגד האישה עד שתסכים לגט. הסנקציות דומות לאלו המוטלות על בעל סרבן גט וביניהן הגבלת חשבון הבנק ואיסור להחזיק פנקס צ'קים, שלילת רשיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ ועוד. במקרה כזה יש לקבל את אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול ולזכור שבתי הדין בדרך כלל אינם פוסקים סנקציות אם הוגשה במקביל תביעת פיצויים לבית המשפט.
אישה שניה במקרים קיצוניים בלבד
הבעל יכול לנסות ולמנוע מהאישה הסרבנית מלקבל את הרכוש שמגיע לה: חוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר לבית המשפט למנוע מבן זוג סרבן גט לקבל את חלקו ברכוש עד שיסכים לסידור הגט. באופן דומה, אם הבעל חויב במזונות האישה - הוא יכול לבקש לבטל את חיוב המזונות ממועד חיוב האישה בגט. הערכאות המשפטיות נוטות להיעתר לבקשות כאלה, ושלילת המזונות מהאישה תקטין מאד את המוטיבציה שלה להמשיך ולסרב לגט.
במקרים קיצוניים מאוד רשאי הבעל לבקש מבית הדין הרבני היתר לשאת אישה שניה. בית הדין מתיר זאת במקרים בהם האישה הפכה ל"צמח" או נעלמה, אבל גם במקרים בהם האישה מסרבת לגט במשך זמן ניכר. אישור שכזה הוא נדיר מאור וניתן, כאמור, במקרים קיצוניים בלבד.
כל דרך בה ייבחר הבעל עליה להתחיל בבית הדין הרבני. כל הפתרונות אינם קלים ובוודאי אינם מהירים, ומכיוון שחלקם לא יכולים להינתן במקביל, הרי שיש לתכנן את הצעדים המשפטיים היטב ומראש. אך כל עוד הגט תלוי ברצונם של שני הצדדים, לא יהיה מנוס מלנקוט צעדים אלה במקרה שהאישה אינה מעוניינת לסיים את הנישואין.
פסקי הדין המוזכרים במאמר:
* הכותבת היא עו"ד העוסקת בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין