סירוב לבצע בדיקת שכרות מהווה עבירה פלילית ויכול להוביל להרשעה בנהיגה בשכרות ולמאסר. פסק דין חשוב שניתן באחרונה זיכה נהג שסרב לעבור את הבדיקה מאחר שהשוטר לא הבהיר לו מהן ההשלכות המשפטיות של התנגדותו.
עבירת הנהיגה בשכרות היא בין עבירות התעבורה החמורות בספר החוקים. נהג שנתפס נוהג בשכרות צפוי לשלילת רישיון מנהלית מידית לתקופה של חודש (ולאחר הרשעתו לשלילה של שנתיים לפחות) ולהשבתת הרכב בו נהג לתקופה זהה.
בישראל מוגדרת נהיגה בשכרות כמצב בו ריכוז האלכוהול בדם הוא מעל 0.05% (50 מיליגרם אלכוהול ל-100 מיליליטר דם). בבדיקה במכשיר ינשוף אדם נחשב "שיכור" אם נמצא שיעור של 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר שנשף.
בהקשר זה חשוב להבין שהבדיקה נמדדת בממדים אובייקטיבים כך שגם אם אינכם "מרגישים" שיכורים ייתכן מאוד שבדיקת הינשוף תקבע שנהגתם בגילופין ותהיו חשופים לכתב אישום פלילי, לעונש של פסילת רישיון ובמקרים חמורים גם למאסר בפועל. זאת, מעבר לסכנת החיים הנלווית לנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
החובה לבצע בדיקת שכרות
שוטר רשאי לדרוש מכל נהג לבצע בדיקת שכרות לגילוי אלכוהול על ידי נשיפה למכשיר הינשוף. לנהג אין שיקול דעת האם לבצע את הבדיקה והוא חייב לנשוף למכשיר למעט במקרים חריגים, כמו נהג חולה אסטמה שאינו מסוגל לנשוף ברמה הנדרשת.
אי ביצוע בדיקת שכרות או הכשלתה נחשבות כ"סירוב" לבצע את הבדיקה, סירוב המהווה עבירה פלילית עצמאית שלצידה עונש של מאסר בפועל. סירוב לעבור את הבדיקה גם משמש כראיה לחובת הנאשם וכבסיס להרשעתו בנהיגה בשכרות.
מתי ייחשב נהג כמי שסירב לבצע בדיקת שכרות?
נהג שנדרש על ידי שוטר לבצע בדיקת שכרות לגילוי אלכוהול בדרך של נשיפה מחויב על פי חוק לנשוף בחוזקה למכשיר הינשוף. הנחת המוצא היא שאדם בריא אשר ינשוף כנדרש יספק את כמות האוויר הנדרשת למכשיר בכדי שניתן יהיה לקבוע את כמות האלכוהול בגופו.
במקרים בהם ללא סיבה נראית לעין נכשל הנהג מלנשוף כנדרש או כאשר הוא מסרב לנשוף למכשיר, יראו אותו כמי שסירב לבצע בדיקת ינשוף, אך זאת, רק בתנאי שהוזהר על ידי שוטר כי הוא חייב לבצע את בדיקת השכרות והוסברה לו המשמעות המשפטית של סירוב לבצע את הבדיקה בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
מהו ההסבר הנדרש?
בית המשפט דן לאחרונה בשאלה מהו אותו הסבר שעל שוטר לספק לנהג המסרב לעבור את הבדיקה. באותו מקרה הנהג, שיוצג על ידי הח"מ, הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות לאחר שסירב לבצע בדיקת שכרות, והמדינה ביקשה להטיל עליו מאסר בפועל (תיק תת״ע 10112-05-16 - טרם פורסם).
במסגרת הדיון בבקשה שהוגשה לביטול ההרשעה נמצא שהשוטר שעצר את הנהג אמר לו כי "ביכולתו" לסרב לבצע את בדיקת השכרות מבלי להבהיר לו את המשמעות המשפטית של הסירוב.
מאחר שהשוטר לא סיפק לנהג הסבר מדויק על השלכות הסירוב בית המשפט קבע שיש ספק האם התקיימו הרכיבים העובדתיים והנפשיים של עבירת הסירוב. בנסיבות אלה החליט בית המשפט בצעד יוצא דופן לבטל את הכרעת הדין המרשיעה ולזכות את הנהג מעבירה של נהיגה בשכרות.
לסיכום
במקרים בהם המשמעות המשפטית של עבירת הסירוב לא הוסברה כראוי לנהג שמואשם בנהיגה בשכרות, נוצר ספק לגבי התקיימות הרכיבים העובדתיים והנפשיים של עבירת הסירוב ולכן אין לראותו בנהג כמי שסירב לבדיקה וכמי שנהג שיכור.
* עו"ד רועי סלמה מייצג בתיקי תעבורה ותאונות דרכים
** למען ההגינות - כותב הטור ייצג בתיק המצוין בו
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין