תושבת הגולן סיפרה כי מאז שהתאזרחה, קהילתה שמזוהה עם סוריה מנדה אותה. השופט הסביר שוויתור על אזרחות אינו עניין של מה בכך
בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים דחה לאחרונה עתירה שהגישה צעירה תושבת בוקעתא שבגולן, לביטול אזרחותה הישראלית. הצעירה סיפרה שבשל תעודת הזהות הכחולה שלה היא סובלת מחרם דתי ומנידוי חברתי בקהילתה, הרואה בגולן חלק בלתי נפרד מסוריה. השופט דוד גדעוני קבע שלא מתקיימים בצעירה התנאים לביטול האזרחות, וביניהם הפסקת התושבות בישראל או ביצוע מעשים חמורים כגון טרור, ריגול או בגידה.
רק לפני 4 שנים הגישה העותרת, אז כבת 22, בקשה לאזרחות ישראלית. כחלק מהבקשה היא אישרה שבכוונתה להמשיך לגור במדינת ישראל, ואף הצהירה לה אמונים. כחודשיים לאחר מכן התייצבה הצעירה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בצפת כדי לסיים את התהליך, ובכך למעשה הפכה לאזרחית המדינה.
אלא שבחלוף כשנתיים היא כבר פנתה למשרד הפנים בקצרין בבקשה לוותר על האזרחות. לדבריה, אחרי שקיבלה את האזרחות החלו לחצים חברתיים עליה ועל משפחתה שכן התושבים בסביבתה מזוהים עם סוריה ומתקשים לקבל דרוזים שמוציאים תעודת זהות כחולה. בקשתה נדחתה ומכאן העתירה שהוגשה לבית המשפט בפברואר האחרון.
לטענת הצעירה, היא החליטה בשלב מסוים להיות דתייה, אך בשל אזרחותה הישראלית היא סובלת מחרם ומנידוי בקהילתה הבאים לידי ביטוי בכך שאסור לה לקיים פולחן דתי, להשתתף בתפילות ובאירועים שונים כגון לוויות, חתונות ושמחות, ובנוסף אין באפשרותה להינשא לגבר דרוזי מרמת הגולן בהתאם למסורת שלה.
הצעירה הסבירה שבהתאם לפסק הלכה דרוזי מלפני כארבעה עשורים, כל אזרח מרמת הגולן שימיר את אזרחותו הסורית בזו הישראלית ייחשב לבוגד, ינודה ויגורש "מהדת ומהמרקם החברתי שלנו" וייאסר לקיים עמו אינטראקציה כלשהי עד אשר "יודה באשמתו ויחזור בו מהטעות שעשה" תוך בקשת "סליחה מבני עמו" והחזרת "אזרחותו האמיתית".
לדבריה, כשהחלה בהליך ההתאזרחות טרם חשבה להיות דתייה ולא הבינה את השלכות החרם לפי פסק ההלכה. בנסיבות אלה לטענתה יש לאפשר לה לחזור בה מ"טעותה" ולבטל את אזרחותה.
"פעם אזרח, תמיד אזרח"
אלא שהשופט גדעוני הסביר לעותרת שביטול אזרחות אינו עניין של מה בכך, ובהעדר קיום התנאים שבחוק המאפשרים זאת עליה להישאר ישראלית בעל-כורחה, בבחינת "Once a national, always a national".
אשר לוויתור מרצון על אזרחות נימק השופט שזה אפשרי רק אם המבקש חדל, או מתכוון לחדול, להיות תושב ישראל. אלא שבמקרה זה אין טענה בפי הצעירה שבכוונתה לעזוב את הארץ. טענתה לפיה יש לראות בגולן כחלק מסוריה בהתאם לפסק ההלכה – נדחתה. השופט הסביר שרק הוצאת אזרחות סורית עשויה לשלול ממנה את אזרחותה הישראלית.
מבחינת ביטול אזרחות ביוזמת שר הפנים, נימק השופט שהדבר אפשרי רק בנסיבות הרחוקות שנות אור מאלה של העותרת. נסיבות אלה כוללות "הפרת אמונים למדינת ישראל" שבאה לידי ביטוי במעשי טרור, בגידה, ריגול חמור או כאמור רכישת מעמד במדינה עוינת. בהקשר לכך דחה השופט את פרשנותה של הצעירה לפיה עצם ההזדהות של הדרוזים תושבי הגולן עם סוריה נחשבת ל"הפרת אמונים" המצדיקה ביטול אזרחות.
לקראת סיום ציין השופט שכיום 20% מהדרוזים שבגולן, וביניהם אף קרובי משפחתה של העותרת, התאזרחו, וייתכן שמדובר ממילא בנתון המחליש את גרסתה לפיה האזרחות פוגעת בה.
לפיכך השופט דחה את העתירה וחייב את הצעירה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
- ב"כ העותרת: עו"ד סמיר זידאן
- ב"כ המדינה: עו"ד יעל בן סעדון (פמ"י אזרחי)
עו"ד אליהו עטר
עוסק/ת ב-
אזרחויות ואשרות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין