לפסק הדין בעניין קורסיה נ' מדינת ישראל
עובדת לשכת המסחר נתפסה במעילה של 66 אלף שקלים, הורשעה והוטל עליה עונש מקל של עבודות שירות. היא לא הסתפקה בכך ודרשה את ביטול הרשעתה. המחוזי דחה את ערעורה: המעשים החמורים אינם מאפשרים לבטל את ההרשעה.
אישה בשנות ה-40 לחייה, נשואה ואם ל-3 ילדים, עבדה כפקידה בין השנים 1998- 2007 בלשכת השירות בירושלים של לשכת המסחר תל אביב. במסגרת תפקידה, היה עליה להפקיד כספים של לקוחות בחשבון הבנק של לשכת המסחר, ולהציג ללשכה את חשבוניות המס שהונפקו.
אלא שבפועל, האישה לא הפקידה את כל הכספים והציגה רק חלק מהחשבוניות. כך, שלשלה לכיסה 66 אלף שקלים.
בשלב מסוים נחשפו מעלליה, והיא פוטרה מעבודתה לאחר שהשיבה סכום של 30 אלף שקל ומבלי שקיבלה פיצויי פיטורין.
נגד האישה הוגש כתב אישום לבימ"ש השלום בירושלים. נגזר עליה עונש מקל של עבודות שירות ומאסר על תנאי, בשים לב להשבת חלק מהכספים, להיעדר עברה הפלילי ולהליך השיקום שהיא עברה.
ועדיין, האישה התקשתה לקבל את רוע הגזירה, והגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים כנגד הרשעתה וחומרת העונש.
הנאשמת טענה כי יש לבטל הרשעתה, שכן זו עלולה לפגוע בעתידה. לדבריה, היא פנתה ללימודי חינוך לגיל הרך, והיא אמורה לסיים את התמחותה ולקבל הסמכה בקרוב. משכך, לכל הפחות, ביקשה כי ריצוי העונש יידחה עד לאחר הסמכתה כגננת.
עוד טענה, כי כתב האישום נגדה הוגש באיחור ניכר של 3 שנים, בהן השתקמה, וגם בכך יש כדי להצדיק את ביטול ההרשעה. באשר לעונש, טענה, כי הוא מחמיר יתר על המידה.
המדינה, שהתנגדה לערעור, טענה כי ביהמ"ש כבר התחשב בכל הנסיבות המקלות בהן השיהוי בהגשת כתב האישום הטיל על המערערת עונש מקל, בהתחשב בחומרת העבירה שביצעה.
עבירה חמורה עם אינטרס ציבורי
השופטים יעקב צבן, רפי כרמל ורבקה פרידמן- פלדמן הדגישו את חומרת המעשים בהם הורשעה הנאשמת, באומרם שהנאשמת מעלה באמון שנתנו בה מעסיקיה, ובמשך שנים הצליחה להערים עליהם ולגנוב כספים שלא לה, עד שהפך הדבר לחלק בלתי נפרד מחייה.
לפי השופטים, היבט חמור נוסף במעשיה הוא כי מה שהפסיק אותם היא תפיסת המערערת ולא החלטה יזומה שלה.
אף שהמערערת הודתה במעשים והשיבה חלק מהכספים שגנבה, קבעו השופטים, כי הרשעתה מתחייבת מפאת האינטרס הציבורי המצריך הרתעת עובדים מפני מעילה באמון מעסיקיהם.
לעוד מצאו השופטים, כי הנאשמת לא תגדע את חייה, משום שטרם סיימה את לימודיה והספיקה להשתלב במעגל העבודה בתחום החינוך.
לבסוף, קבעו השופטים כי במקרה זה לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול ההרשעה.
באשר לעונש, נקבע כי מדובר בעונש אשר עומד ברף התחתון של מתחם הענישה אשר נגזר על המערערת בהתחשב בנסיבותיה האישיות, ולכן אין להתערב בו.
הערעור נדחה כאמור. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד קובי מרגולוב העוסק, בין היתר, בדין הפלילי מוסיף כי עמדתו הנחרצת של בית המשפט, שדחה את הערעור, מלמדת על האופן ומידת החומרה שבה מתייחסים לעבירות של גניבה ממעביד, במיוחד אלו שנפרסו על פני מספר שנים ונפסקו אך בשל חקירה משטרתית שלא ביוזמת הנאשמת.
לפסק הדין בעניין קורסיה נ' מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.