החברה תכננה להרחיב כביש בת"א והשתלטה על שטח פרטי מבלי ליידע את בעליה מראש. בעקבות תביעת הבעלים, היא החזירה כעבור שלוש חלק מהשטח, עליו השתלטה בטעות. בית המשפט חייב אותה בתשלום פיצויים.
בהתאם להחלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו, שהודיעה על כוונתה להשתמש בשטח לצורך הרחבת כביש בתל אביב, פנתה חברת "נתיבי איילון" לדייר מוגן שניהל נגרייה במקום.
מכיוון שחוקי הגנת הדייר מטילים מגבלות על פינוי דיירים, "נתיבי איילון" ערכה עימו משא ומתן. בשנת 2003, ולאחר שהגיעה עם הדייר להסדר כספי, היא תפסה חזקה על השטח המיועד להרחבת הכביש. אלא שעד מהרה התברר כי הנגרייה עמדה על שטח השייך לחברת "נכסי כהנים", שכלל לא ידעה על ההפקעה, מה גם שחלק מהשטח נתפס שלא כדין.
לשאלות בתחום מקרקעין:
פנו ל-פורום מקרקעין של אתר פסקדין
הצדדים ניהלו משא ומתן אך לא הגיעו להבנות, וב-2006 פנתה "נכסי כהנים" לבית המשפט המחוזי בתל אביב ודרשה פיצוי בסך 1.59 מיליון דולר עבור השטח שהופקע ממנה. בנוסף, דרשה החברה כ-2.8 מיליון דולר עבור דמי השימוש בשטח שנתפס שלא כדין.
בסיועו של בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמות, לפיהן גודל השטח המופקע הוא 317.18 מ"ר, בעוד השטח שנתפס שלא כדין הוא בגודל 260 מ"ר.
שווי השטח המופקע נקבע על כ-1.3 מיליון שקל. עוד הוסכם ש"נתיבי איילון" תשיב את השטח התפוס, ותשלם כ-255 אלף שקל עבור השימוש שערכה בו במשך כ-3 שנים.
עם זאת, בין הצדדים נותרו מספר מחלוקות לגבי קיזוז שווי זכויותיו של הדייר המוגן, שכאמור התפנה מהשטח רק לאחר שקיבל פיצוי כספי.
"נתיבי איילון" סיפרה שלא פנתה לתובעת בעת עריכת המו"מ עם הדייר בטעות ובתום לב. בכל מקרה, לדבריה, היא שילמה פיצויים גבוהים במקום התובעת, שממילא הייתה חייבת לפצות את הדייר כדי שיתפנה.
מנגד, טענה התובעת כי "נתיבי איילון" בכלל לא הייתה צריכה לשלם לדייר המוגן. לדבריה, לפני שחתם על הסכם הפינוי, היא הודיעה לדייר על העלאת דמי השכירות, כך שממילא הוא היה מפנה את השטח מרצונו החופשי.
טעתה, אבל...
השופט יהושע גייפמן סירב לקבל את טענת התובעת לפיה הדייר המוגן היה בדרכו לפנות מרצון את השטח. "טענה זו הינה בגדר ספקולציה והיא לא הוכחה", כתב השופט תוך שתמה מדוע הדייר לא זומן לעדות.
מנגד, השופט קיבל את טענת נתיבי איילון, לפיה נפלה לכדי טעות בתום לב ואף פסק כי התובעת למעשה רק הרוויחה מההתנהלות מול הדייר המוגן, שכן פינויו העלה את הערך של הנכס. לכן, החליט השופט שיש לקזז מסכום הפיצוי שמגיע לתובעת את שווי זכויות הדייר בשטח המופקע ובשטח שנתפס שלא כדין.
לבסוף, ולאחר שקיזז את זכויות הדייר בסכום כולל של כחצי מיליון שקל, הורה השופט ל"נתיבי איילון" לשלם לתובעת כ-850 אלף שקל עבור השטח שהופקע, בנוסף לדמי השימוש על השטח שנתפס בטעות, שהועמדו כאמור על כ-255 אלף שקל.
"נתיבי איילון" חויבה לשאת בהוצאות המשפט ושכ"ט של התובעת בסך כולל של 110 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד עמירם גיצלטר, עו"ד תמר צחר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד זיו עירוני, עו"ד טטיאנה חיטריק
* עו"ד ישראל חיות עוסק בדיני מקרקעין, תמ"א 38 ופינוי-בינו
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין