מספר תלונות שהגישה האישה לשעבר נגד הגרוש שימשו אותו להגשת תביעת לשון הרע, בה דרש פיצוי של 50 אלף שקל על הפגיעה בשמו הטוב. אלא שבביהמ"ש התברר שלאישה בהחלט היה בסיס להאמין באמיתות תלונותיה.
בני הזוג, שהתגרשו לפני כחמש שנים וחצי, נפגשו באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הפעם בעקבות תביעה לפיצוי של 50 אלף שקל, שהגיש הגרוש נגד אשתו לשעבר בשל פרסום לשון הרע.
לא להיכנע לאלימות במשפחה
עורך דין דיני משפחה
בכתב התביעה הפנה הגרוש למספר תלונות שאשתו לשעבר הגישה נגדו בין השנים 2010-2013. רובן עסקו בטענות על אלימות כלפי הילדים ואחת עסקה בהפצת תמונות משפילות שלה ברחבי הרשת. כל התלונות הללו, טען התובע, התבררו על ידי המשטרה כשקריות, וכעת אשתו לשעבר צריכה לשלם על הפגיעה בשמו הטוב וביחסיו עם הילדים.
התובע סיפר כי לא התראה עם ילדיו במשך תקופה ממושכת בשל התלונות הכוזבות שהופצו גם בקרב משפחתו וחבריו, ולטענתו, הוא אף לקה בעקבות זאת בחרדה ודיכאון.
העובדה שלאורך נישואיהם הנתבעת מעולם לא התלוננה על אלימות, טען התובע, מעידה על כך שכוונתה היחידה הייתה לפגוע בו.
האישה לא הכחישה את עצם הגשת התלונות אך טענה שהגישה אותן בתום לב ובאמונה שלמה באמיתות. בסך הכל, היא טענה, ביקשה להגן על עצמה ועל ילדיה מפני התובע, שעוד במהלך הנישואים נהג כלפיה וכלפי הילדים באלימות.
האישה ציינה שלא בכדי הוצאו נגד התובע מספר צווי הגנה והוסיפה כי הוא זה שפגע בשמה הטוב ובפרטיותה כשהפיץ את תמונותיה.
האמינה בתום לב
השופטת אורלי שמאי-כתב סקרה את רשימת תיקי החקירה של התובע במשטרה וציינה כי הם אכן נסגרו בסופו של דבר, אולם לא כולם נסגרו מחוסר אשמה.
ואמנם, תלונות המייחסות לאדם מעשים פליליים חמורים, קבעה השופטת, עלולות להשפיל אותו ולעשותו מטרה לבוז ולשנאת הבריות, ועל כן הן מהוות לשון הרע. עם זאת, החוק עדיין עומדת לצד הנתבעת שתלונותיה, לפי השופטת, לא חרגו מתחום הסביר ולא הוגשו במכוון וללא כל בסיס.
כך למשל, התלונה על הפצת התלונות לא הייתה שקרית לחלוטין. אמנם לא הוכח שהן הופצו ברחבי הרשת אך בחקירת המשטרה נמצא שהתובע הפיץ תצלום משפיל של התובעת בקרב בני משפחה. הוא עצמו הודה בכך בחקירה וכך גם אמו ואחותו.
כמו כן, ובהתחשב בנסיבות האופפות את המשפחה, לנתבעת היה יסוד להאמין שהתובע נהג באלימות כלפי הילדים. הראיות מצביעות על כך שבלשכת הרווחה צוין עוד ב-2010 כי נעשית עבודה עם התובע במטרה להפסיק את התנהגותו האלימה כלפי הילדים. בנוסף, העובדה שנקבע בבית הדין השרעי שהתובע יתראה עם ילדיו במרכז קשר, תחת פיקוח, מעידה על כך שיש בסיס לטענות על אלימות.
השופטת הבהירה, כי עצם העובדה שהתובעת לא התלוננה על אלימות במהלך החיים המשותפים לא מעידה על כך ששיקרה בעת הגשת התלונות הנוכחיות. ייתכן שחששה להתלונן בתקופת הזוגיות. ויותר מזה, נמצא שבחקירת משטרה שנערכה בתקופה שהצדדים עוד חיו יחד, טען אחד מילדיהם שאביו מכה אותו.
בסופו של דבר, השופטת פסקה שנתבעת הגישה את התלונות בתום לב, והתביעה נדחתה. מאחר שהיא יוצגה על ידי הסיוע המשפטי, נפסק שהתובע ישלם הוצאות של 5,000 שקל לאוצר המדינה.
ב"כ התובע: עו"ד סני חורי
ב"כ הנתבעת: עו"ד עלא עזאיזה
* עו"ד אורית בן שושן עוסקת בדיני משפחה ובדיני לשון הרע
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין