בימ"ש השלום בירושלים קיבל בשבוע שעבר את תביעתו של צעיר ששבר את קרסולו במפגש עם הקרקע. בין היתר, השופט דחה את הטענה שלפיה התובע הסתכן מרצון ואף חתם על כתב וויתור.
הצעיר נפצע בשנת 2009 במהלך קורס צניחה בחברת "סקיכיף", כאשר בזמן המגע עם הקרקע הוא נגרם לו שבר בקרסול רגל ימין. כשנה לאחר מכן הגיש בבימ"ש השלום בירושלים תביעה נגד החברה וכן נגד חברת הביטוח שלה – "אוברסיס".
אוברסיס הכחישה את הכיסוי הביטוחי וטענה כי הפוליסה מכסה אחריות צד ג' בלבד ולא מכסה אחריות מקצועית.
בעקבות זאת שלחה הנתבעת הודעת צד ג' נגד סוכן הביטוח וסוכנות ביטוח שבאמצעותם נרכשה הפוליסת הביטוח באוברסיס עבור הנתבעת, וכן נגד הנציגה של אוברסיס בארץ. הנציגה מצדה שלחה הודעת צד ד' נגד חברת הביטוח איילון.
טענתו המרכזית של התובע הייתה טען כי לא קיבל הכשרה מספקת, משום שלא עבר תרגול מעשי של גלגול נחיתה. לשיטתו, הפציעה הייתה נמנעת אילו שלט בטכניקת הגלגול.
יתר הצדדים טענו שהתובע קיבל את מלוא האינפורמציה הנדרשת על מנת לנחות, למד איך לבצע את הגלגול וממילא מדובר בתרגולת ישנה שאיננה רלוונטית לצניחה עם סוג המצנחים שעמם הוא צנח.
עוד נטען כי רשלנותו של התובע היא שהביאה לקרות התאונה, ומדובר בהסתכנות שלו מרצון. בהקשר זה אף נטען כי הנתבעת פטורה מאחריות עקב כתב וויתור שעליו חתם התובע בזמן ההרשמה לקורס.
התרשלות אינה "סיכון"
השופט עבאס עאסי קבע כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הדריכה את התובע בביצוע תרגולים מעשיים. "הדבר עולה מעדותו של התובע, מתשובתו המפורשת במבחן שהוא לא עבר תרגול מעשי, ומתחקיר הנתבעת עצמה, אשר מציין זאת במפורש", כתב.
בהקשר זה השופט הוסיף כי רוב הסיכויים שאילו התובע עבר תרגול מעשי של גלגולים, פגיעתו הייתה נמנעת.
בנוגע להסתכנות מרצון, השופט הסביר כי "אפשר לקבל שהתובע ידע, או היה עליו לדעת, אודות הסיכון הטמון בצניחה חופשית, והסכים לחשוף את עצמו לנזק שעשוי להיגרם כתוצאה מהסיכונים הרגילים הטמונים בפעילות זו, אולם הוא לא קיבל על עצמו את הסיכון להתרחשות נזק כתוצאה מהתרשלות של הנתבעת".
באותה רוח השופט קבע כי הוויתור של התובע בכתב הוויתור אינו מתפרס על נזק שנגרם לו עקב רשלנות הנתבעת.
בתוך כך השופט החליט לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15%, משום שהרשה לעצמו לבצע צניחה על אף שהיה מודע לכך שלא עבר תרגול של גלגול.
לאחר מכן השופט ניתח את סוגיית הכיסוי הביטוחי והגיע למסקנה כי הפוליסה שהוצאה על ידי אוברסיס עבור הנתבעת מכסה את האירוע והנזק הנדון. השופט הבהיר בין היתר שכאשר יש ספק לגבי פירוש הפוליסה – המהווה חוזה אחיד – יש להעדיף את הפירוש כנגד חברת הביטוח שניסחה אותה, ולטובת המבוטח.
לפיכך נקבע כי אוברסיס (הנתבעת השנייה) חייבת לפצות את התובע בתור מבטחת של האירוע ולשלם שיפוי מלא לנתבעת – סקיכיף.
לאחר שחישב את נזקי התובע וניכה 15% בגין אשמתו, השופט קבע כי הנתבעות ישלמו לו פיצוי בסך כ-343,000 שקל, בין ביתר עבור גריעה מכושר השתכרות, הפסדי פנסיה, נזק לא ממוני והוצאות רפואיות, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מסכום הפיצוי.
משהחליט שאוברסיס חייבת בפיצוי, בהמשך פסק הדין השופט דחה את הודעות צד ג' וצד ד'. ההודעות לצדדי ג' ולצד ד' נדחו ללא הוצאות, בנימוק לפיו "השתתפותם במשפט הייתה דרושה וחיונית בנסיבות המקרה".
- ב"כ התובע: עו"ד א. לבנון ואח'
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד א. בן יאיר ואח'
- ב"כ הנתבעת 2: לא צוין
- ב"כ צד ג' 1-2: עו"ד עוה"ד ק. בן שחר
- ב"כ צד ד': עו"ד מ. תגר ואח'
עו"ד אורן נמני
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין