אח ואחות נפצעו בתאונה ב-2001, כשהיו קטינים. בתביעה קודמת הם טענו כי אביהם נהג ברכב, ובהליך הנוכחי הם טענו כי אחיהם הוא שנהג. למרות הבעייתיות בשינוי הגרסאות, השופט שוכנע שהפעם הם אומרים אמת.
סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט מרדכי בורשטין, קיבל את תביעתם של אח ואחות שנפגעו בתאונת דרכים בשנת 2001, ופסק לזכותם פיצויים בסך כולל של כ-540,000 שקל, אף שבהליך משפטי קודם הם טענו כי אביהם הוא שנהג ברכב, בעוד שבהליך הנוכחי שינו את גרסתם וטענו כי הנהג היה אחיהם הבכור.
בזמן התאונה התובעת היתה בת 16 והתובע בן 14, וישבו ברכב כנוסעים. בתביעה קודמת, שהוגשה עוד בזמן שהיו קטינים נגד חברת "הפניקס" שביטחה את הרכב בביטוח חובה, הם יישרו קו עם עדות אביהם שטען שהוא זה שנהג ברכב.
בשלב מסוים לאחר שנחקרו התובעים, האב והאח שנתבע בהליך הנוכחי, הפניקס הציגה אישור שלפיו בזמן התאונה האב היה בשלילה ולכן נטען שאין כיסוי ביטוחי לאירוע. התובעים ביקשו לתקן התביעה ולצרף לה את קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אך לאחר מכן ביקשו לשנות את גרסתם וטענו כי אחיהם הוא שנהג.
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה הבקשה וקבע כי מאחר שהתובעים בחרו שלא ללכת בדרך האמת, עליהם לשאת בתוצאות הנובעות ממעשיהם, ועל כן אין מקום לפתוח חזית חדשה ומחלוקת חדשה בשאלה מי נהג ברכב.
בהליך הנוכחי, הם הגישו תביעה לפיצויים מאחיהם הבכור. האח-הנתבע אישר ששיקר, וטען כי הוא זה שנהג. בחקירת המשטרה באותה עת אמר: "אנשים אמרו לי שאבא שלי במצב קשה ואני נהג חדש, מי יפרנס את המשפחה, אז שיהיה לך אתה רישיון, אז אמרתי יאלה, אני הגדול אני הבכור".
האח הגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח הפניקס שטענה כי אין לאפשר לתובעים ולאחיהם לשנות את גרסתם.
סימני חגורת בטיחות
ואולם, השופט בורשטין הבהיר כי "הקביעה בהליך הקודם לא הייתה קביעה פוזיטיבית ואין בה כדי למנוע מהתובעים לנהל את תביעתם הנוכחית. אמנם, ניהול התביעה אינו פשוט בהתחשב בכך שתביעה קודמת כבר נוהלה, אך מטעם זה בלבד אין מקום לסלק התביעה".
לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, השופט הגיעה למסקנה כי "חרף הזהירות שיש לעשות בעדות התובעים וחרף חזקת השקר וחזרתם של התובעים מגרסה קודמת, עמדו התובעים בנטל הראייה והשכנוע והוכיחו כי האח הוא שנהג".
בין היתר, השופט הפנה לרישומיה של פרדמיקית בזמן אמת, המצביעים על כך שהאב לא נהג. בנוסף, רופא בחדר מיון שטיפל בחלק מהנפגעים ציין במסמכים את סימני חגורת הבטיחות של האב מכתף ימין – מיקום שמתאים למי שיושב בצד ימין של הרכב ולא במושב הנהג.
השופט הפנה גם למסמך שכתב בוחן תנועה בזמן אמת, ולפיו אחד התובעים אמר שהאח נהג.
לאור זאת, השופט שוכנע שהאח הוא שנהג ברכב, ולכן התובעים זכאים לפיצוי על הנזקים שנגרמו להם בתאונה.
בנוסף נקבע כי הנתבע זכאי לשיפוי מהפניקס. בהקשר זה השופט קבע בין היתר כי לא הוכחה כוונה לרמות את חברת הביטוח, שכן המניע של התובעים בהליך הקודם היה למלט את אחיהם מאימת הדין הפלילי, ולא זכייה בתגמולי ביטוח.
לאחר שניתח את נזקיהם, השופט פסק לתובע פיצוי בסך 237,900 שקל ולתובעת 308,680 שקל, עבור הפסדי השתכרות ונזקים נוספים. בנסיבות העניין הוחלט שלא לפסוק לטובתם הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד ו. זחאלקה
- ב"כ הנתבע: עו"ד מ. רשיד
- ב"כ צד ג': עו"ד מ. עבדי, עו"ד א. בן שלמה
עו"ד אורי וינינגר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין