נפגע עבודה מת – ביטוח לאומי: "כי עישן קופסה ליום"

באפריל 2015 נפטר אדם שנחשף במשך שנים לאבק שיש ולסיליקון. ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר שבין מחלת הריאות שפיתח כתוצאה מעבודתו לבין מותו. תביעה שהגישה אלמנתו נגד המוסד התקבלה

אדם שנחשף במשך שנים לאבק שיש וסיליקון חלה במחלת ריאות. לפני מותו הוא הוכר כנפגע עבודה אך מת לפני שנקבעה לו דרגת נכות. תביעת התלויים שהגישה אלמנתו נדחתה בביטוח לאומי לאחר שנקבע כי הוא מת כתוצאה מהעישון ולא ממחלת הריאות. תביעה שהגישה האלמנה התקבלה לאחרונה בבית הדין לעבודה ונקבע כי מחלת הריאות היא שגרמה למותו.

האלמנה סיפרה כי לפני מותו הגיש בעלה המנוח תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה, על רקע עבודה אינטנסיבית בשיש וחשיפה ממושכת לסיליקון.

ביטוח לאומי אישר את התביעה והמנוח הגיש תביעה לקבלת דרגת נכות מהעבודה. הוא זומן לוועדה רפואית אך נפטר לפני שזו התכנסה. באוגוסט 2015, כארבעה חודשים לאחר מותו של המנוח, קבעה ועדה רפואית שהוא סבל מנכות בשיעור 40% בשל מחלת הריאות. הוועדה ניכתה 50% מהנכות לאחר שקבעה שמחציתה נובעת מהעובדה שהמנוח עישן. 

האלמנה הגישה לביטוח לאומי תביעת תלויים אך התביעה נדחתה בנימוק כי לא קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין פטירת המנוח. בנסיבות אלה היא הגישה את תביעתה.

הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלת הריאות לבין פטירתו של המנוח.

בחוות הדעת קבע המומחה כי קיים קשר סיבתי משמעותי בין מחלת הריאות ממנה סבל המנוח על רקע החשיפה התעסוקתית לבין פטירתו.

ביטוח לאומי שלח למומחה שאלות הבהרה בהן טען שהמנוח נפטר כתוצאה מעישון וללא קשר למחלת המקצוע. המומחה השיב כי אין קשר סיבתי ישיר או משמעותי בין העישון לבין מותו של האיש. 

למרות קביעתו של המומחה, ביטוח לאומי טען שמהמנוח לא מת כתוצאה ממחלת המקצוע. לדבריו, המומחה התעלם מקיומו של גורם סיכון משמעותי, עישון חפיסה ביום במשך כ-30 שנה. הוא הוסיף כי המומחה אינו יכול לערער על החלטת הוועדה הרפואית שקבעה כי מחלת המנוח מיוחסת בחציה לעישון.

התובעת טענה מנגד כי עמדת הנתבע אינה רלוונטית משום שלמרות שהוועדה הרפואית ייחסה רק חצי מהנכות למחלת הריאות שנגרמה מעבודתו של המנוח, מחלה זו לדעת המומחה היא שהביאה לפטירתו. 

אין קשר לעישון

השופטת מיכל פריימן מבית הדין לעבודה בחיפה קיבלה את התביעה. היא ציינה שהמומחה קבע באופן נחרץ וחד משמעי כי קיימת סבירות מאוד גבוהה שמותו של המנוח נגרם כתוצאה ממחלת הריאות הקשה ממנה סבל. מחלה זו הוכרה כפגיעה בעבודה ועל כך אין מחלוקת.

לדבריה, הנתבע ניסה לקשר בין הפטירה לבין העובדה שהמנוח עישן ועל כך השיב המומחה מפורשות, מספר פעמים, כי אין קשר סיבתי ישיר או משמעותי בין העישון לבין פטירת המנוח.

היא הדגישה כי המומחה לא נדרש לקביעת הקשר הסיבתי שבין המחלה לעבודת התובע אלא רק לשאלת גורמי הפטירה, והוא עשה זאת תוך מתן חוות דעת מנומקת ומפורטת.

המומחה לא התעלם מהעובדה שהמנוח עישן קופסת סיגריות ליום. עובדה זו הייתה ידועה לו. עם זאת, המומחה הסביר את מהלך המחלה והחמרתה לאורך השנים כמחלת ריאות דלקתית פרוגרסיבית קשה.

לנוכח זאת קבעה השופטת כי פטירתו של המנוח נגרמה בשל מחלת הריאות ממנה סבל שהוכרה כפגיעה בעבודה.

ביטוח לאומי חויב בשכ״ט עו״ד בסך 3,500 שקל.

• ב״כ התובעת: עו"ד אגבאריה מסאלחה מראם
• ב״כ הנתבע: עו"ד בוריס קמינסקי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין