אחיהם המנוח של הצדדים הרשה לנתבע לגור בנכס ללא תשלום, אך הוריש אותו בצוואה לתובעת. נדחתה הטענה שהדירה ניתנה לכל האחים במתנה בעל-פה
ירשה מאחיה המנוח דירה - וכעת תוכל לעבור אליה: בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל את תביעת האישה לפנות אח אחר שלה, המתגורר בנכס מאז 2018 ללא תשלום. האיש טען אומנם שאחותו העניקה בזמנו את הדירה במתנה לכלל האחים שווה בשווה, אולם מבלי לעגן זאת בכתב, אך השופטת הילה אוחיון גליקסמן לא קנתה זאת והורתה על פינויו תוך שבועיים.
במקור הייתה הדירה שבמוקד ההליך בבעלות אחיהם המנוח של הצדדים. בשלהי 2018 הוא הרשה לאחיו-הנתבע לגור בדירה ללא תשלום. למרבה הצער, כעבור כ-3 חודשים הלך בעל הדירה לעולמו. בפברואר 2023 אושרה בבית המשפט פשרה לפיה אחות המנוח, התובעת, תקבל את הנכס בהתאם לצוואתו, בכפוף לתשלום 325,000 שקל לבנו, אשר התנגד לצוואה.
לאחר חודש נוסף, ומשניתן צו לקיום הצוואה, נרשמה האחות כבעלת הדירה בטאבו. סמוך לאחר מכן היא פנתה לאחיה בבקשה להתפנות מהדירה, ומשהלה סירב - הגישה נגדו את תביעת הפינוי, באמצעות עו"ד ינון פריד. לטענתה משקוימה הצוואה הרי שהיא שבגדר "מעשה בית דין חלוט וסופי", וממילא אין לערער על בעלותה על הדירה - ויש להורות על פינויה לאלתר.
בתוך כך שיתפה התובעת כי אחיה המנוח, הבעלים המקורי, הסכים למגורי הנתבע רק מפני שריחם עליו על רקע גירושים קשים שעבר בזמנו, ואולם משהנכס כיום רשום על-שמה, זכותה לקבלו נקי מחפצים ואדם.
הדייר, יחד עם ארבעה אחים נוספים, התנגדו לפינוי ואף הגישו תביעה משלהם באמצעות עו"ד דרך ארליך. לטענתם אחותם התחייבה בזמנו בעל-פה לתת את הדירה במתנה לשבעת האחים שווה בשווה, באופן שכל אחד יהיה בעלים על שביעית ממנה, ויש לאכוף את התחייבותה.
לא השתתפו במימון
השופטת אוחיון גליקסמן דחתה את תביעת האחים וכפועל יוצא מכך קיבלה את תביעת הפינוי של האחות. לדבריה, שעה שצוואת המנוח קוימה מבלי שהאחים התנגדו אליה, אלא אדרבה - הצהירו בזמנו שבשל מערכת היחסים הקרובה בין התובעת לבין המוריש הוא בחר להעניק דווקא לה את דירתו והיא נרשמה על-שמה בטאבו - הרי שהיא שייכת לה בלבד.
בתוך כך ייחסה השופטת לאחים חוסר תום לב בעצם רצונם לקבל נתח מהדירה, מבלי שהשתתפו במימון רכישתה. היא הסבירה ש"במובן מסוים האחות רכשה את הזכויות בדירה", שהרי שילמה לאחיינה מאות אלפי שקלים במסגרת פשרה לקיום צוואת המנוח. לעומתה, אחיה לא השתתפו בתשלום סכום הפשרה לבנו של המנוח ולא ערערו על הצו שניתן - מה שמחליש את טענתם כיום.
בהמשך קבעה השופטת שלא הוכחה מתנה לא כתובה מצד היורשת לטובת יתר האחים ביחס לדירה. היא הדגישה שהאח המתגורר בדירה עצמו לא היה עקבי בגרסתו, שכן מצד אחד סיפר כי במהלך השבעה על אחיו הבטיחה אחותו לחלק את הדירה בין כלל האחים, ואילו בהמשך העיד שהחלטתה הייתה להעניק אותה לשלושה מהאחים בלבד.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על פינוי הנתבע מהדירה תוך 14 ימים. חמשת האחים שתבעו לאכוף את המתנה חויבו לשלם לאחותם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 60,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיקים תמ"ש 62230-12-23 ואח'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.