אח ואחות הם בעלים במשותף של תחנת דלק בה פועלת הפנצ׳רייה. האח תבע את פינוי השוכר אך בית המשפט קיבל את בקשת השוכר והאחות לעכב את הפינוי
בבית משפט השלום בבת ים התקבלה לאחרונה בקשה לעכב הליכי פינוי של אדם שמפעיל פנצ׳רייה בבת ים. הנכס שייך לאח ואחות והושכר על ידי האחות למבקש. האח התנגד לשכירות. האחות טענה שאחיה מנסה לסכל את ההשכרה כדי להשתלט על המקום. השופטת רונית אופיר קיבלה את עמדת האחות והשוכר ועיכבה את הפינוי עד לבירור טענותיהם כי הוא מחזיק בנכס כדין.
האח והאחות הם בעלים במשותף של תחנת דלק. ב-2012 הושכר חלק מהשטח לטובת פנצ׳רייה.
במהלך השנים התעוררו בין האחים מחלוקות שונות על רקע השכרת חלק מהמקום לאח והשכרת הפנצ׳רייה.
ביוני 2020 במסגרת הליך שהתנהל בין האחים והסכם פשרה ביניהם ניתן פסק דין המורה על פינויו של שוכר הפנצ׳רייה.
לנוכח הפינוי הצפוי והעובדה שהאחים לא הגיעו להבנות באשר להשכרת הנכס פנתה האחות לבנו של השוכר והציע לו לשכור את הפנצ׳רייה במקום אביו בתמורה גבוהה יותר עד למציאת שוכר חלופי שיוסכם עליה ועל אחיה.
האח התנגד וטען כי מדובר בביזוי פסק הדין שכן העסק שייך עדיין לאב.
ביוני 2020 נחתם הסכם שכירות בין האחות לבן. בתגובה הגיש האח תביעת פינוי בהוצאה לפועל.
השוכר, שיוצג עו״ד אסתר גפן, טען כי יש לעכב את הפינוי כדי לאפשר לו לפנות לבית המשפט בתביעה להצהיר על זכויותיו בנכס. הוא ציין כי ניהול הפנצ׳רייה והבעלות בה הועברו אליו על ידי אביו ורק לאחר מכן הוא חתם על הסכם השכירות. בנסיבות אלה לטענתו לא ניתן לפנותו. הוא הוסיף כי כוונתו האמיתית של האח היא לשכור את הנכס בעצמו וכך לחלוש על יתר העסקים הקיימים במתחם.
האח, שיוצג על ידי עו״ד רלי לוי, טען מנגד כי הסכם השכירות חסר תוקף ומטרתו לעקוף את הוראותיו המפורשות של פסק הדין.
האחות, שיוצגה על ידי עו״ד ערן לב, תמכה בבקשת השוכר וטענה כי אחיה מסכל את השכרת הנכס ומעדיף להשאירו בשיממונו מתוך רצון להתנקם בה על רקע סירובה להשכיר לו נכסים נוספים במתחם לאחר שהפר הסכמי שכירות מולה או מול החברה.
סיכויים לא מבוטלים
השופטת רונית אופיר מצאה כי הנזק הפוטנציאלי לשוכר מדחיית הבקשה עולה על הנזק שייגרם לאח אם הפינוי יתעכב.
היא הוסיפה כי האח לא הוכיח שההסכם פיקטיבי ויש לברר לשם כך את נסיבות חתימת הסכם השכירות, סמכותה של האחות לחתום על ההסכם ואת הטענה כי מדובר בעסק זהה לעסקו של האב.
השופטת כתבה בהקשר זה כי גם אם התנהלות הצדדים דורשת הבהרות, בשלב זה של ההליך לא ניתן לומר כי סיכויי התביעה של השוכר הם אפסיים באופן המחייב את דחיית הבקשה.
״דומה כי סיכוייה של התובענה, לפחות במתכונתה הנוכחית ובהתחשב בראיות ובטענות שהוצגו עד כה, אינם מבוטלים ודי בהן כדי להוות ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה״, כתבה השופטת.
בסופו של דבר קיבלה השופטת את הבקשה ועיכבה את הליכי הפינוי עד להכרעה בתביעה שהגיש השוכר להכרה בזכויותיו.
לא ניתן צו להוצאות.
להחלטה המלאה בתיק 32638-03-21
- ב״כ המבקש: עו״ד אסתר גפן
- ב״כ האח: עו״ד רלי לוי
- ב״כ האחות: עו״ד ערן לב
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין