ניצחון ביניים במחוזי לאחי מנוחה שנושלו מירושתה

המתנגדים לצוואה דרשו לקבל תיעוד רפואי מהשנתיים שלאחר חתימת הצוואה, בניסיון להוכיח שאחותם לא הייתה כשירה לצוות. השופט נעתר לבקשתם

ניצחון ביניים למתנגדים לצוואה: בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא להתיר את הרחבת הגילוי הרפואי ביחס למנוחה, לתקופה של שנתיים אחרי הצוואה, על מנת לבדוק אם הייתה כשירה לצוות. השופט נמרוד פלקס הורה על ביטול ההחלטה מחשש לעיוות דין, תוך חיוב הזוכים בהוצאות.

הצוואה שבמוקד ההליך נערכה באוגוסט 2019. המשיבים, ילדי אחות המנוחה, הם הזוכים הבלעדיים על-פיה. המבקשים, אחי המנוחה, נושלו כליל מירושתה. ארבע שנים לאחר חתימת המסמך הלכה המנוחה לעולמה. בשלב זה הגישו אחיה התנגדות לצוואתה, בטענה שלא הייתה כשירה לצוות.

כמקובל בהליכים מעין אלו, מינה בית המשפט למשפחה מומחה מטעמו, לצורך בדיקת כשירות המנוחה לצוות. לאחר שהחומר הרפואי הראשוני הועבר אליו, ביקש המומחה תיעוד משלים נוסף, לתקופה של שנתיים לאחר חתימת הצוואה. ברוח זו עתרו המתנגדים להרחבת צו גילוי המסמכים הרפואיים, אלא שלהפתעתם - הם נדחו.

בהחלטה מאוקטובר האחרון נכתב, ללא נימוקים כלשהם, שהבקשה פשוט נדחית. בקשת אחי המנוחה לעיון מחדש בהחלטה נדחתה, הפעם תוך חיובם ב-1,500 שקל הוצאות. האחים, שסירבו להשלים עם התוצאה, הגישו באמצעות עו"ד עדי חן בקשת רשות ערעור למחוזי. הם טענו במסגרתה כי ההחלטה שלא להרחיב את הגילוי הרפואי מנוגדת לסמכות המומחה לדרוש כל חומר שיידרש לו, ללא הגבלת זמן, ואף לוקה בהיעדר הנמקה מספקת. נטען שדחיית בקשתם גרמה להם עיוות דין, בכך שמנעה מהם להוכיח את טענותיהם.

מנגד טענו אחייני המנוחה, באמצעות עו"ד עינת גורביץ, שיש לדחות בקשת רשות הערעור על הסף. לעמדתם המועד הרלוונטי היחיד לבחינת כשירות דודתם לצוות הוא זמן חתימת הצוואה, כלומר אוגוסט 2019, ואין מקום לגילוי של חומר רפואי מתקופה מאוחרת יותר.

התערבות לא ראויה בשיקול דעת המומחה

אבל השופט פלקס קבע שהצדק עם אחי המנוחה ובית המשפט למשפחה שגה כשלא התיר את הרחבת הגילוי הרפואי לתקופה של שנתיים לאחר מועד חתימת הצוואה, כבקשת המומחה.

"דחיית בקשת המתנגדים, אשר התבססה על דרישה מפורשת של המומחה עצמו, מהווה התערבות בלתי ראויה, ואף לא מנומקת כדבעי, בשיקול דעתו המקצועי. המומחה, שמונה על ידי בית המשפט, הוא הגורם המקצועי שצריך לקבוע איזה חומר דרוש לו לשם גיבוש חוות דעת שלמה ומהימנה. מניעת חומר שנדרש על ידו, ובפרט חומר רפואי מאוחר שעשוי להיות רלוונטי להערכה רטרוספקטיבית של כשרות, פוגעת ביכולתו למלא את תפקידו נאמנה", הדגיש השופט.

בתוך כך, הוא חלק על פסיקה שקבעה כי על מבקש תיעוד רפואי מתקופה המאוחרת לצוואה מוטל "נטל כבד". לעמדתו, יש משקל שווה לראיות שנוצרו קודם למועד עריכת הצוואה ולאלה שנוצרו לאחר מכן, והן עשויות בהחלט ללמד על הכשרות לצוות בשעת החתימה. על הרקע הזה הטיח השופט ביקורת בערכאה הקודמת, על שהתעלמה מהצורך בתיעוד הרפואי ביחס למנוחה מהשנתיים שלאחר צוואתה, בפרט כשמומחה בית המשפט בכבודו ובעצמו ביקש אותו. הוא קבע שהחלטת בית המשפט למשפחה פוגעת בזכות המתנגדים להליך הוגן, כובלת את ידיהם להשיג ראיות החיוניות להוכחת טיעוניהם, ומקימה חשש מפני עיוות דין.

לפיכך קיבל השופט את בקשת רשות הערעור כך שהגילוי הרפואי ביחס למנוחה יורחב, כבקשת אחיה, לתקופה של שנתיים אחרי מועד חתימת צוואתה. אחייני המנוחה חויבו לשלם לדודיהם 7,500 שקל הוצאות.

• ב"כ המבקשים: עו"ד עדי חן
• ב"כ המשיבים: עו"ד עינת גורביץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.