האחיין קיבל את המשק במתנה מהסבא - דודתו ניסתה לזכות בו בחזרה

הדודה טענה כי לאביה המנוח אסור היה לסטות מהוראות הצוואות ההדדיות שערך עם אמה, כי אחיה ובנו הפעילו עליו לחצים פסולים וכי האב חתום על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובתה. שלוש הטענות נדחו

בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה לביטול העברת זכויות במשק במתנה מסב לנכד שלו. השופט עובד אליאס קבע כי שלוש עילות הביטול שהעלתה בתו בתביעה לא הוכחו. טענתה שהופעלו על אביה לחצים פסולים קרסה נוכח העובדה שהיה אדם דעתן ודומיננטי. טענה נוספת כי אסור היה לו לפעול בניגוד לצוואות הדדיות שלו ושל אמהּ אף היא לא נכונה כיוון שהיה רשאי לעשות ברכוש שירש מאשתו ככל העולה על רוחו. לבסוף, הטענה שיש לטובתה ייפוי כוח בלתי חוזר נדחתה גם כן משום שהמסמך בוטל בהסכמה זמן קצר לאחר שנחתם.

המנוח ואשתו ערכו ב-1997 צוואות הדדיות שקבעו כי יירשו האחד את השנייה ולאחר מכן יעברו הזכויות במשק לבתם ואילו את החלק החקלאי יעבור לבנם.

ב-2012 האישה הלכה לעולמה ובעלה קיבל את זכויותיה במשק. כשנה לאחר מכן הוא החל בהעברת הזכויות לבתו אבל כעבור זמן קצר התחרט והבת החזירה לו את כל המסמכים שנחתמו.

4 שנים לאחר מכן הוא העביר את הזכויות לנכד שלו – הבן של בנו, והפעם ההעברה הושלמה ונרשמה ברשות מקרקעי ישראל. כעבור שנתיים הוא הלך לעולמו ופרץ סכסוך בין בתו לבין האחיין שלה – הנכד שקיבל את המשק בזמנו.

בתביעה שהגישה הבת לביטול העברת הזכויות היא העלתה שתי טענות: האחת, כי אסור היה לאביה לסטות מהוראות הצוואות ההדדיות. השנייה, כי אחיה ובנו הפעילו על אביה לחצים פסולים. טענה שלישית, שהעלתה בשלב מאוחר יותר, הייתה כי ייפוי כוח בלתי חוזר שעליו חתם אביה כשביקש להעביר לה את הזכויות לא בוטל מעולם.

האחיין טען מנגד כי העברת הזכויות במשק נעשתה לפי הסכם המשבצת ובכל מקרה, הצוואות לא הגבילו את סבו מלעשות ברכוש כרצונו. עוד הדגיש האחיין כי לא הפעיל על סבו כל לחץ, וממילא כלל לא יכל להשפיע עליו כיוון שהיה איש חזק ששלט ביד רמה על המשק. לגבי ייפוי הכוח הוא טען כי מלבד העובדה שהטענה נחשבת להרחבת חזית הרי שהמסמך בוטל ברגע שהתובעת החזירה אותו לאביה.

לא הוגבל

השופט עובד אליאס דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות של 25,000 שקלים. השופט שוכנע כי העברת הזכויות נעשתה מרצונו החופשי של המנוח ולא ניתן היה להשפיע עליו או לנצל אותו כך שטוענת הלחץ והעושק נדחתה. בהקשר זה ציין השופט שגם התובעת הסכימה שהמנוח היה אדם חזק, דעתן וצלול כמעט עד יום מותו. הוא היה ידוע כאדם דומיננטי ש"על פיו יישק דבר" ובקשר קרוב עם כל בני המשפחה.

באשר לצוואות, השופט ציין כי אין ספק שאת חלקו במשק יכל המנוח להעביר כרצונו ובאשר לחלק של אשתו הרי שהצוואה לא הגבילה אותו מלעשות בו בחייו ככל העולה על רוחו.

לבסוף, השופט דחה את הטענה לגבי ייפוי הכוח משום שלא נכללה בכתב התביעה. גם לגופו של עניין נקבע כי המסמך בוטל ברגע שהתובעת הסכימה לביטול ההעברה והשיבה לאביה את המסמכים זמן קצר לאחר שנחתמו. ממילא, הוסיף השופט, ההעברה אליה לא אושרה על ידי רשות מקרקעי ישראל כך שההתחייבות כלפיה לא יכולה לגבור על ההעברה המאושרת.

• לא צוין בפסק הדין מי ייצג את הצדדים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין