נהג משאית שלקה באירוע מוחי הוכר כנפגע עבודה

במהלך נסיעת לילה תקף את האיש כאב ראש חזק והוא פונה באמבולנס לבית חולים. בית הדין לעבודה שוכנע שהאירוע קשור לוויכוח שלו עם הבוס, פחות מ-24 שעות לפני כן

בית הדין לעבודה בנוף הגליל הכיר אתמול (ראשון) בנהג סמיטריילר שחווה אירוע מוחי במהלך נסיעה כנפגע עבודה. הנשיא מוסטפא קאסם מצא שהליקוי הבריאותי קשור סיבתית לוויכוח שערך העובד עם מנהלו יממה קודם לכן, על רקע בחירתו לשבצו לנסיעה לילית הרחק ממקום מגוריו, הגם שקבע בדיקת דם לשעות הבוקר.

התובע (60) עבד כנהג סמיטריילר שכיר בהיקף של כ-12 שעות ביום – החל מחצות לילה ועד לצהרי היום הבא. באחד הימים טלפן אליו מנהלו והודיע כי הלילה יבצע נסיעה לאשדוד, ולא באזור הצפון כהרגלו. בשלב זה חש הנהג למשרד של הבוס והסביר לו כי לא יוכל לבצע את הנסיעה, מאחר שיש לו בדיקת דם מחר בבוקר.

בין השניים התנהל ויכוח שהסתיים, לבסוף, בכניעת הנהג ובהסכמתו לקבל עליו את השיבוץ. הוא שב לביתו, נח וישן מספר שעות לקראת הנסיעה הלילית, כאשר ברבע ל-1 יצא לדרך. זמן קצר לאחר מכן, כשהגיע לאזור כרמיאל, התחיל להרגיש כאב ראש חזק. הוא עצר בשולי הדרך ודאג להזמנת אמבולנס, אשר פינה אותו למיון בית החולים "גליל מערבי", שם אובחן כסובל מאירוע מוחי.

על רקע סירוב ביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה הגיש הנהג את תביעתו לבית הדין - אשר במאי 2024 הכיר בוויכוח עם הבוס כ"אירוע חריג", העלול להסביר את האירוע המוחי. הוחלט למנות מומחה בתחום הנוירולוגי על מנת שיסייע בקביעה האם חל קשר סיבתי בין שני האירועים, שאז יש לראות באירוע המוחי כפגיעה בעבודה.

20 שאלות הבהרה

עמדת המומחה הייתה חדה כתער: מתקיים, על-פיה, קשר סיבתי בין הוויכוח עם הבוס לאירוע המוחי. "אמנם התובע סבל מיתר לחץ דם שמהווה גורם סיכון בפני עצמו", כתב המומחה, "אולם האירוע המוחי פרץ תוך 24 שעות מהחשיפה לאירוע בעבודה – כך שסביר יותר שלאירוע הדחק בעבודה הייתה תרומה סיבתית לכך שהדימום פרץ במועד שאירע".

בעוד התובע עתר, מן הסתם, לאמץ את מסקנות המומחה כלשונן, ביטוח לאומי התנגד לכך בטענה שבספרות הרפואית אשר הובאה כתמיכה לחוות דעתו אין התייחסות כלשהי לסטרס נפשי כגורם המשפיע על העלאת לחץ דם תוך גולגולתי ודימום כתוצאה מכך. המוסד ביקש, בנסיבות העניין, למנות מומחה נוסף.

אבל השופט קאסם דחה הן את בקשתו זו והן את התנגדותו הכוללת להכרה בנהג כנפגע עבודה. הוא קבע שחוות הדעת מטעם מומחה בית הדין מנומקת ומפורטת דיה וכי אין הצדקה כלשהי לסטות ממסקנתו, שלפיה מתקיים קשר סיבתי בין אירוע הוויכוח לאירוע המוחי.

"המומחה התבסס על העובדות בתיק וכן על עברו הרפואי של התובע. המומחה קבע מפורשות שמתקיים קשר סיבתי בעניינינו כך שחוות הדעת ברורות, מנומקות וחד משמעיות. לא מצאנו כל מקום לסטות ממסקנות המומחה, באשר לא שוכנענו כי קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות זאת", כתב השופט.

בפסק הדין צוין כי חוות דעת המומחה עברה צליבת שתי-וערב מטעם ביטוח לאומי, בדמות הפניית לא פחות מ-20 שאלות הבהרה – אשר בכולן עמד בהצלחה. "המומחה השיב במנומק על השאלות שהופנו אליו, ובהסתמך על כלל הנתונים והתיעוד הרפואי שהונחו לפניו. תשובותיו היו ברורות ונהירות", נכתב.

לפיכך השופט קיבל את התביעה והכיר באירוע המוחי שחווה הנהג כפגיעה בעבודה. נקבע שביטוח לאומי ישלם לאיש שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד ערן בקר
• ב"כ הנתבע: לא צוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.