המבטחת, חברת הפניקס, טענה שאין להכיר באירוע כתאונת דרכים שכן הוא התרחש לאחר שהנהג יצא מהרכב בתום הנסיעה. בית המשפט קבע שהמקרה נופל תחת הסיכונים הנלווים ליציאה מרכב
השופט משה תדמור-ברנשטיין קיבל לאחרונה תביעה שהגיש נהג מונית נגד הפניקס, בגין שתי תאונות שאירעו ב-2015. בין הצדדים התעוררה מחלוקת האם התאונה השנייה, שבמסגרתה החליק התובע על גזם עץ כשיצא מהרכב, היא תאונת דרכים. השופט כתב כי הנהג פתח את דלת מוניתו ובמקביל לטריקתה הופתע כשרגלו נתקלה בגזם, ולכן מדובר עדיין בשלב היציאה מהרכב ויש להכיר באירוע כתאונת דרכים.
ב-2015 נהג מונית היה מעורב בשתי תאונות. בתאונה הראשונה התנגד רכבו עם רכב אחר. בתאונה השנייה הוא נפל כשיצא מהרכב ונתקל בגזם עץ. בעקבות הנפילה נגרם לו שבר בעצם הירך.
בין הנהג לבין המבטחת התעוררה מחלוקת האם התאונה השנייה היא ״תאונת דרכים״ כהגדרתה בחוק.
הנהג סיפר שבאותו יום ביצע נסיעה וחזר לנקודת איסוף כדי לקבל את הנסיעה הבאה. במקום הייתה ערימה גדולה של גזם עץ. בסיום החנייה הוא פתח את דלת המונית, הניח את הרגל על הרצפה וכשטרק את הדלת החליק ו-״עף״ לכיוון הרצפה.
שני נהגי מוניות נוספים שהיו במקום חתמו על הצהרה התומכת בגרסת התובע.
המבטחת, הפניקס, טענה כי נסיבות התאונה השנייה אינן מהוות "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים, שכן הירידה מהרכב הסתיימה בטרם התרחשה התאונה. היא הדגישה בהקשר זה שהנפילה קרתה כשדלת המונית כבר הייתה סגורה.
לא רכש עמידה יציבה
אך השופט משה תדמור-ברנשטיין מבית משפט השלום בתל אביב קבע שמדובר בתאונת דרכים.
הוא ציין שלפי הפסיקה על מנת להכריע האם הנפגע נפגע בפעולה שיש לקטלג אותה מחוץ ל"מתחם" השימוש ברכב (כולל הירידה מהרכב) יש לבדוק אם הוא ״רכש עמידה יציבה מחוץ לרכב״ ורק אז נפגע. הוא הדגיש שמבחן העמידה היציבה אינו מייחס לסגירת הדלת משקל או משמעות והסגירה לא בהכרח מסיימת את פעולת הירידה מהרכב. זאת ועוד, אין הכרח של מגע פיזי ברכב בעת התאונה.
השופט הוסיף כי אמנם התובע נפל לאחר סגירת דלת המונית, אך בזמן ההתקלות בגזם עדיין לא רכש עמידה יציבה מחוץ לרכב, כך שמדובר בתאונת דרכים.
עוד לדבריו, מטבע הדברים, כשאדם יוצא מרכבו לשטח לא מוכר לו, הוא עלול להיקלע למצב שבו אף שהוא נע וזז ומאפשר טריקת הדלת מאחוריו, הוא איננו מגיע ליציבות מיד עם יציאתו.
כמו כן, הסיכוי הכללי של התובע להיפגע בתאונה בה נפגע בפועל - קשור בקשר הדוק ל"ירידה מרכב". אמנם הסיכון הראשוני נוצר מעצם השלכת ערימת הגזם במקום שנועד לחנית רכבים, אך "השימוש" ברכב על ידי התובע הוא שהוביל לכך שהתובע פתח את דלת מוניתו והופתע באופן מידי לטריקת הדלת בהתקלות רגלו בגזם עץ עליו החליק ונפל.
באשר לנזק, השופט קבע בהתאם לחוות דעת המומחים שמונו בתיק כי התובע נותר עם נכות של 10% בגין התאונה הראשונה ו-30% בגין התאונה השנייה.
בסופו של דבר ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי חויבה המבטחת לפצות את התובע ב-145,793 שקל.
בנוסף חויבה הנתבעת בשכ״ט עו״ד בסך 22,175 שקל והחזר אגרה בסך 710 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד אורי דבורה
- ב״כ הנתבעת: עו"ד יוסף רנרט ואח'
עו״ד שגיא דותן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין