בשבוע שעבר דחה בית משפט השלום ברמלה את תביעתה של חברת סליקת האשראי, בה טענה כי חברת יועצים ביטלה צ'קים שניתנו לה בעבור שירותים שסיפקה לה. החברה: "איימו עלינו".
עדכון: בעקבות ערעור שהגישה "צים" על פסק הדין גובש ביום 26.12.17 מתווה פשרה שאושר בבית המשפט המחוזי ולפיו פסק הדין של בימ"ש השלום יבוטל, "צים" תוותר על הטענות כלפי
"ביטס" עקב מצבה ותשלם לה לפנים משורת הדין 5,000 שקל בלבד.
בראשית 2015 החברה החיפאית "ביטס יועצים" הכינה ללקוח שלה שני צ'קים פתוחים בסך של כ-38 אלף שקל כל אחד ואולם, הצ'קים נגנבו ממשרדיה על-ידי רואה החשבון שלה. הגנב הישר התוודה על הגניבה ומסר שני צ'קים חלופיים באותם סכומים תחת אלו שגנב.
את הצ'קים הגנובים והחתומים, העביר רואה החשבון לאדם שלישי שהעביר אותם לחברת הסליקה "צים פיננסיים", ללא אישורה או ידיעתה של "ביטס", לטענתה. הצ'קים לא כובדו, ובאוגוסט 2015 צים הגישה בקשה לפירעון הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל.
לצורך ניהול הוכחות, הועבר התיק לבית משפט השלום, שם טענה התובעת שעוד בטרם הוגשו הצ'קים לבנק, נציגתה פנתה טלפונית לדירקטורית של "ביטס", ביקשה וגם קיבלה ממנה אישור לפירעון הצ'קים. בנוסף, הדגישה התובעת כי הנתבעת קיבלה ממנה שירותים ותמורה מלאה בעבור הצ'קים הללו.
המנכ"ל התחזה לדירקטורית
מנכ"ל הנתבעת, שהוא גם בעליה, סיפר כי הוא זה שהזדהה בפני נציגת התובעת כ"דירקטורית החברה", והוא גם אישר את מימוש הצ'קים, כנטען. ואולם, הוא המשיך וגולל בפני בית המשפט את סיפורו שלפיו, עשה זאת בתקופה שמשפחת פשע מהצפון איימה עליו באופן קבוע והוא חשש כי הם עומדים מאחורי המקרה.
לפי גרסתו, לפני שיחת הטלפון שניהל בכובעו כ"דירקטורית החברה", התקשר אליו אותו בחור שהעביר את הצ'קים לצים והדריך אותו, תוך שהוא מאיים עליו, לאשר את מימוש הצ'קים בשיחת הטלפון עם הנציגה. הוא הוסיף שאישר את הצ'קים רק מפחד וחשש לחייו וכי האמת היא שהנתבעת לא קיבלה שום תמורה בעד הצ'קים.
עדות זו של מנכ"ל הנתבעת הייתה אמינה וקוהרנטית בעיני הרשם הבכיר נועם רף והוא העדיף את גרסתו להשתלשלות האירועים, לעומת גרסאותיהם המתחמקות של עדי התביעה.
כך למשל, נציגת התובעת התחמקה מהשאלה האם אותו "אדם שלישי" שקיבל לידיו את הצ'קים עמד לידה בעת שיחת הטלפון עם "הדירקטורית", עד שלבסוף הודתה שכן ואף ציינה כי בשיחה עצמה היא לא באמת ידעה אם היא מדברת עם גבר או אישה.
בנוסף, הרשם ציין כי התובעת לא סתרה את טענת הנתבעת שלא סופקה לה שום תמורה ובטח שלא "תמורה מלאה", בעבור הצ'קים.
עקב חשיבות העניין, הרשם הדגיש כי "סיחור צ'ק", כפי שהוא נקרא בעגה המשפטית, לא נעשה על ידי התובעת באופן חוקי בכל מקרה, שכן בהעברת צ'ק מגורם אחד לגורם שני, צריך שיהיה על הצ'ק עצמו חתימה של ה"מסב" (מי שהעביר את הצ'ק) בעוד שעל שני הצ'קים הייתה חתימה אחת בלבד והיא של הנתבעת.
הרשם קבע כי שוכנע שלמנכ"ל הנתבעת לא הייתה ברירה והוא אולץ להעמיד פנים שהוא הדירקטורית לנוכח האיומים, ובכל מקרה התובעת לא הוכיחה אף אחת מטענותיה אלא רק חיזקה את גרסתה של הנתבעת. לפיכך, הרשם דחה את התביעה ופסק לנתבעת הוצאות משפט בסך 9,000 שקל.
- שמם של באי כוח הצדדים, עורכי הדין, לא הופיעו בפסק הדין
עו"ד פאני יהלום
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין