האם טענה שהאב מתנגד למתן טיפולים הכרחיים לילדים ונוהג כלפיהם באלימות. בית המשפט הסתמך על חוות דעת סוציאלית שקבעה שעל אף הקשיים טובת הילדים מחייבת המשך הקשר עם אביהם.
בית המשפט למשפחה בצפת הכריע באחרונה בתביעת מזונות ותביעה לשלילת אפוטרופוסות שהגישה אם לארבעה ילדים. תביעת המזונות התקבלה והאב חויב לשלם 4,000 שקל בחודש על אף טענותיו כי אין לו יכולת כלכלית. עם זאת, השופטת אביבית נחמיאס סברה שלא מדובר במקרה קיצוני המצדיק שלילת אפוטרופסות.
בני הזוג נישאו ב-2003 ונולדו להם ארבעה ילדים, כיום בני 5-13. בתביעותיה טענה האישה שהיא והילדים סבלו מאלימות מילולית ופיזית מצד האב. היא סיפרה שכנגד האב נוהל הליך פלילי בגין אלימות כלפי שניים מהילדים וביולי 2013 הוא הורחק מביתו ומאז לא שב אליו. בני הזוג התגרשו ב-2014 כשהאם קיבלה את המשמורת על הילדים ולאב נקבעו הסדרי שהייה.
ביחס למזונות ציינה האישה שהאב אדם בריא, משופע כישרונות ובעל פוטנציאל הכנסה גבוה. היא דרשה כ-2,500 שקל מזונות עבור כל ילד ובנוסף כ-2,000 שקל עבור דיור. עוד לדבריה, יש לחייב את האב בדמי טיפול שכן היא מטפלת בילדים הקטנים לבדה או בעזרת מטפלת והדבר כרוך במזונות.
באשר לבקשתה לשלילת האפוטרופוסות טענה האישה שהאב חוסם את דרכים של הילדים לקבל טיפולים רגשיים נפשיים הנחוצים להם ומתנגד לביצוע איבחונים. עוד לדבריה, האב אינו ממלא את תפקידו כהורה ונוהג כלפי הילדים באלימות ובכך גורם להם נזקים בלתי הפיכים.
האב הכחיש את האלימות והוסיף שאין ביכולתו הכלכלית לשאת בשלומים כלשהם לטובת הילדים. לדבריו, הוא עובד בשיפוצים והכנסתו הממוצעת בסך 4,500 שקל עולה על הוצאותיו.
האב הוסיף שהקדיש את חייו לטובת הילדים והוא הדמות היציבה ביותר בחייהם. הוא ציין שהאם לא פנתה אליו בעניין הטיפול בקטינים אלא בחרה לפנות ישירות לבית המשפט בנושא.
לא משתפים פעולה
השופטת אביבית נחמיאס מבית המשפט למשפחה בצפת הבהירה שעל פי הפסיקה על החייב המזונות להיות מוכן לעבוד בכל עבודה כדי למלא את חובתו כלפי בני משפחתו.
בהתחשב בנתוני המשפחה קבעה השופטת שהוצאות המזון, הביגוד, החינוך והבריאות עבור על ילד עומדים על כ-1,000 שקל והטילה על האב לשלם מזונות חודשיים של 4,000 שקל. עוד נקבע שעליו לשאת בדמי טיפול עבור שני הילדים הקטנים בסך 150 שקל לחודש עד שהצעירה תגיע לגיל 10.
באשר לתביעת האפוטרופסות כתבה השופטת שאין מחלוקת שמצבם המורכב של הילדים מחייב איבחונים רבים וסיוע וטיפול בתחומים רגשיים, נפשיים ולימודיים. היא הוסיפה שלמרבה הצער, העדר שיתוף הפעולה בין ההורים פוגע בטיפול לו זקוקים הקטינים.
עוד ציינה השופטת כי מתסקיר רווחה מנובמבר 2016 עולה שהניתוק הממושך מהאב גורם לילדים נזק הולך וגובר והם מביעים אהבה וגעגועים כלפיו. בהתאם לעקרון העל של טובת הילד קבעה השופטת שלא מדובר במקרה כה חריג המצדיק את שלילת אפוטרופוסותו הטבעית של האב או הגבלתה.
עם זאת, כדי להקל על האם לאתר את אב לצורך קבלת עמדתו ביחס לטיפולים קבעה השופטת שעליו למסור את כתובתו למשלוח מכתבים ולעדכן את התובעת בכל שינוי. עוד נקבע שבכל מקרה של טיפול או אבחון על הנתבע לגבש את עמדתו בתוך 14 יום ובמקרה של התנגדות לפרט את נימוקיו כך שהתובעת תוכל לפנות לבית המשפט בהליך מתאים.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד משפחה סחר סאדר - סאבא
- ב״כ הנתבע: עו"ד ביטר אליק
עו"ד זהר מימוני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין