ביהמ"ש: תקיפת האישה לא שוללת מהבעל זכויות בפנסיה שלה

בעל חנק אשתו עד לאובדן הכרה והורשע בחבלה חמורה. האם זה מצדיק לסטות מחלוקה שוויונית של הזכויות? ומה לגבי הדירה שלו מלפני הנישואים – האם לאישה יש בה זכויות?

בית משפט למשפחה בתל-אביב הכריע באחרונה בסכסוך רכושי בין בני זוג שהתגרשו בשנה שעברה, כאשר ברגע הרשעת הבעל בתקיפת אשתו בחנק. השופטת איריס ארבל-אסל סברה כי אין לשלול מהבעל זכויות בפנסיה של אשתו עקב מעשיו, אך עם זאת פסקה לה חצי מהזכויות בדירה שרכש לפני הנישואים.

באחד הלילות של אפריל 2014, זמן מה אחרי שקיבל מאשתו תביעה לאיזון משאבים, הוא התנפל עליה בשנתה וחנק אותה עד שאיבדה הכרה. בעקבות האירוע ננקטו נגדו הליכים פליליים. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, וכיום הוא מרצה עונש מאסר של יותר מ-5 שנים.

בין לבין הוא ואשתו התגרשו וניהלו הליכי חלוקת הרכוש: האישה ביקשה לאזן את המשאבים המשותפים תוך סטייה מחלוקה שוויונית עקב אלימות בעלה וביקשה לשלול ממנו את הזכאות בפנסיה שלה.

מנגד הבעל ביקש איזון שוויוני ותבע לפרק את השיתוף בשלוש דירות משותפות, ואילו האישה, מצידה, ביקשה להכליל בחלוקה דירה נוספת שהגבר רכש לפני הנישואים, בטענה שלמרות זאת מדובר בנכס משותף.

הבעל התנגד. הוא טען שמדובר בדירה שרכש ממקורות עצמאיים ולא בכדי התעקש לשמור את הרישום על שמו וסירב להיכנע ללחצי גרושתו להעבירה על שמה או למכור אותה.

אירוע חד-פעמי

פסק הדין של השופטת ארבל-אסל החלה בחלק הפשוט יותר – פירוק השיתוף, והיא אישרה חלוקה שווה בשלוש הדירות המשותפות ובנכסי המיטלטלין.

בתוך כך היא דחתה את דרישת הגבר לחייב את האישה בתשלום דמי שימוש על התקופה שגרה לבד בדירת המגורים לאחר שנעצר. השופטת קבעה כי אין שום סיבה להיעתר למבוקשו כאשר השימוש בדירה נמנע ממנו עקב התנהגותו הפסולה.

לגבי הדירה באשדוד, השופטת פסקה לטובת האישה. היא מצאה סממנים רבים לכך שבפועל הדירה הפכה לנכס משותף ולא היה הבדל בינה לבין יתר הדירות של בני הזוג. כמו כולן גם דמי השכירות שלה הוכנסו לחשבון המשותף, הוצאותיה שולמו מאותו חשבון ופירותיה שימשו את כל המשפחה.

החלק המורכב יותר היה תביעת איזון המשאבים. בשלב הראשון השופטת דחתה את בקשת האישה לחלוקה לא שוויונית.

האישה הסתמכה בעניין זה על פסק דין של בית המשפט העליון מלפני כשלוש שנים שבו שללו מהבעל זכויות בפנסיה של אשתו משום שניסה לרצוח אותה. השופטת ציינה כי יש הבדל גדול בין הרשעה בעבירה של חבלה מחמירה לבין ניסיון רצח.

הרציונל בשלילת הזכויות מגבר שניסה לרצוח את אשתו, הסבירה, הוא שלא לתת לו ליהנות מכך שנכשל בנסיונו, אך הדברים שונים במקרה הזה. בני הזוג היו נשואים בנישואי אהבה שהתנהלו על מי מנוחות, כאשר אירוע האלימות היה חד-פעמי והתרחש אחרי הפרידה. בנסיבות אלה, אין עילה למנוע מהגבר את זכויות שנצברו במאמץ משותף.

מנגד, השופטת פסקה לאישה זכויות בפנסיה המוקדמת של הגבר, שפוטר מעבודתו. השופטת קבעה כי פנסיה מוקדמת נחשבת לפנסיה רגילה לכל דבר ולכן האישה זכאית לחלקה בה וביתר זכויות הגבר מעבודתו.

לא נפסקו הוצאות.

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין