נדחתה בקשה לפתוח בחדלות פירעון: לחייבת יש נכסים

לא חדלת פירעון: אלמנה בת 72 עם חוב ארנונה של כ-84,000 שקל לעיריית ירושלים ביקשה הפטר אחרי תשלום של 5,000 שקלים בלבד. אלא שמהראיות עלה שלא תהיה לה שום בעיה לכסות את החוב בהליך רגיל של הוצאה לפועל

רשם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים שי קידר דחה לאחרונה בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון שהגישה אלמנה בת 72 עקב חוב ארנונה של כ-84,000 שקלים לעיריית ירושלים. בהחלטה נקבע כי החייבת ממש לא נחשבת חדלת פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כיוון שיש לה דירה בשווי של לפחות 1.4 מיליון שקל ודוכן מניב בשוק מחנה יהודה. משכך, היא יכולה לכסות את החוב לעירייה בהליך רגיל של הוצאה לפועל ואין שום צורך במסלול יקר וארוך של חדלות פירעון.  

הבקשה הוגשה בשנה שעברה עקב חוב אחד ויחיד שצברה החייבת על הדוכן שבבעלותה, שבעקבותיו פתחה נגדה העירייה תיק הוצאה לפועל עוד ב-2006. במשך השנים היא שילמה במסגרתו תשלומים אבל החוב המשיך לתפוח ובמועד הגשת הבקשה עמד לטענתה על 84,294 שקלים.

החייבת ביקשה להעביר את התיק למסלול של חדלות פירעון כדי לקבל הפטר מחלק משמעותי מהחוב, והציעה תוכנית שבמסגרתה תשלם 5,000 שקלים בלבד ב-5 תשלומים.

היא טענה שהיא לא תצליח לכסות את החוב המלא בתקופה סבירה משום שהיא מתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי ואת הדירה שלה שבירושלים, ששווה 1.4 מיליון שקלים אי אפשר למכור משום שזהו ביתה והיא מבוגרת ואלמנה. היא הוסיפה כי מהדוכן בשוק היא לא מתפרנסת כיוון שהיא לא יכולה להשכיר אותו אלא שבדיון היא סתרה את הגרסה הזו כשטענה שקיבלה דמי שכירות של 2,000 שקלים בחודש אבל מאז משבר הקורונה הפסיקו לשלם לה.

יש לה יכולות כלכליות

עיריית ירושלים סירבה בתוקף לניהול חדלות פירעון והרשם שי קידר הסכים שאין שום טעם בהליך מסוג זה במקרה הנוכחי.

בהחלטה מעמיקה ציין הרשם קידר כי ההגדרה של חדלות פירעון בחוק מורכבת משני מבחנים: מבחן תזרימי שבו נערכת בדיקה האם החייב יכול לשלם את חובותיו ומבחן מאזני שבו בוחנים את החובות של החייב אל מול שווי הנכסים שלו. במקרה של החייבת הוא התרשם שגם מבחינה מאזנית וגם מבחינה תזרימית היא לא נחשבת לחדלת פירעון.

הרשם ציין כי לחייבת יש דירה ששוויה לפחות 1.4 מיליון שקלים, נכס מניב של דוכן בשוק, אין לה חובות אחרים מלבד החוב לעירייה והיא אפילו מצליחה לממן עורך דין פרטי שייצג אותה בהליך במקום לקבל עזרה מהלשכה לסיוע משפטי. "בכל אלה יש לראות שבידי החייבת יכולת כלכלית נוספת על שנטען", קבעה.

הרשם הוסיף כי החייבת בהחלט יכולה להשתמש בדירה כדי לכסות את חובותיה, לאו דווקא באמצעות מכירתה. לחילופין, היא יכולה להפנות את  דמי השכירות מהדוכן לכיסוי מלא של החוב בתשלומים באמצעות פריסתו בהוצאה לפועל, ואין כל צורך לנהל הליך חדלות פירעון ארוך ויקר תוך פגיעה בנושה שאמונה על קופה ציבורית.

לפיכך, הבקשה נדחתה ונקבע שאין מקום לנהל הליכי חדלות פירעון כשמדובר חייבת שלא נכנסת להגדרה של חדלת פירעון. החייבת חויבה בהוצאות של 3,000 שקלים לעירייה.

• בהחלטה לא צוינו שמות עורכי דין מייצגים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין