נזילת מים מדירה נטושה של משרד הביטחון גרמה נזק חמור לדירה שמתחתיה, בה מתגוררים אנשים קשיי יום, ניצול שואה ואשתו. לנוכח עדות המומחה שלפיה "הדירה אינה ראויה למגורי אדם", בימ"ש חִייב את המשרד לפצות את הזוג.
בימ"ש השלום בטבריה חייב באחרונה את משרד הביטחון לפצות דיירים שדירתם ניזוקה באופן חמור ממים שחדרו מדירה שבבעלותו הנמצאת קומה מעליהם. לפי דו"ח מהנדס, כתוצאה מן הנזילה דירת הדיירים נותרה במצב הרוס שאינו ראוי למגורי אדם, עם רטיבות חמורה, טחב, נזקי צבע וטיח וכן נזקים לריהוט ולתכולה.
בתחילת מאי 2013 גילו התובעים רטיבות בתקרת דירתם. כשעלו לבדוק את מקור הנזילה הם נתקלו בדירה ריקה ונעולה שהתבררה כשייכת למשרד הביטחון – דבר שהקשה על איתור התקלה ומטבע הדברים גרם להחמרת הנזק. מאוחר יותר התברר שמדובר בצינור שהתפוצץ.
לטענת התובעים, מיד עם גילוי הרטיבות הם פנו לנציגי המשרד בבקשה לתקן את התקלה ולפצותם על הנזקים, אך רק כעבור למעלה משבועיים תוקנה הנזילה והותקן צינור חלופי.
כן טענו התובעים כי בתגובה לבקשתם לפיצוי, הסכים המשרד לתקן את הנזקים רק בתנאי שהם יחתמו על מכתב וויתור תביעות עוד לפני התחלת העבודות. התובעים סירבו לדרישה "הבלתי מתקבלת על הדעת", וכך נותרה הדירה חודשים ארוכים במצבה ההרוס שאף הלך והחמיר עם הזמן.
בהמשך, בשל הרטיבות וריח הטחב שגרמו להם לקשיי נשימה, עזבו התובעים את הדירה ועברו להתגורר אצל בנם לתקופה שהתארכה מעבר לצפוי ונמשכה כשנה וחצי.
לבסוף, סיפרו התובעים, הם שיפצו את דירתם אולם רק לאחר חודשים ארוכים, וזאת בשל קושי במימון השיפוץ, וכן המתנה לשיפוץ הצנרת בדירה שמעליהם מחשש לנזילות חוזרות.
בתביעה שהגישו, טענו התובעים לנזק בסך כ-107 אלף שקל הכולל, מלבד את עלויות התיקון לפי חוו"ד מומחה, גם פיצוי על עוגמת הנפש וגם פיצוי בגין הפסד דמי שכירות למשך התקופה שהתגוררו מחוץ לבית, נזק לתכולה והחזר תשלומי חשבונות.
בתגובה לתביעה, משרד הביטחון טען כי מקור הנזילה היה בצינור המרכזי המשותף לכל הבניין, כך שהכתובת לתביעה היא ועד הבית.
עוד נטען כי התובעים אשמים לפחות בחלק מן הנזקים – מה שנקרא בלשון המשפטית "אשם תורם" – בכך שלא תיקנו בעצמם את התקלה ואף הפרו את חובתם להקטין את הנזק בכך שהשתהו בתיקון הנזקים שנגרמו לדירתם.
להיכנס אל דירה נעולה?
בהתבסס על חוו"ד מומחה מטעם ביהמ"ש, קבעה השופטת ברכה לכמן כי מקור הנזילה היה בדירה שמעל התובעים, וכי משרד הביטחון אחראי לנזק וחייב בפיצוי התובעים.
לדברי השופטת, אין לייחס לתובעים כל אשם תורם, שכן העיכוב בתיקון הצינור נבע מכך שהדירה הייתה נעולה ולא מאוישת, ואין לצפות מהם להיכנס אליה ללא אישור ולהסתכן בהסגת גבול.
עם זאת, נקבע כי התובעים לא פעלו להקטנת הנזק בכך שהשתהו בשיפוץ הדירה, ולכן יפוצו על התקופה ששהו מחוץ לבית ויקבלו דמי שכירות עבור 12 חודשים בלבד ולא עבור 18 חודשים כפי שנתבע.
לגבי החזר תשלומי החשבונות, השופטת החליטה שאין הצדקה לפצות את התובעים שכן הם חייבים בתשלומים אלה ללא קשר למחדל.
בסיכומו של דבר, השופטת פסקה לטובת התובעים פיצויים בסך כ-70 אלף שקל ו-12 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעים: עו"ד מנשה בן אלישע ועו"ד שמחי וכניס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עמראן חטיב
עו"ד ויקטור חיים
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין