קשה להבין מדוע משרד הביטחון הקשיח את עמדתו מול האב, תוך שהוא נצמד לפורמליסטיקה שאין לה בסיס חוקי. למרבה הצדק, בית המשפט קיבל את ערעורו של האב, תוך ביקורת על עמדתו התמוהה של המשרד.
בית משפט השלום בירושלים קיבל את ערעורו של אב שכול שביקש סיוע במימון הלוואה לצורך שיפוץ דירה ונדחה על ידי קצין התגמולים במשרד הביטחון. השופט בדימוס יואל צור מתח ביקורת על החלטת המשרד לדחות את בקשתו, אותה כינה "מפתיעה" לנוכח המסמכים שהגיש האב ולא הותירו מקום לספק בדבר זכאותו לסיוע.
הבקשה הוגשה ב-2015, בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), המאפשר סיוע להורים שכולים ולאלמנות בסכום של עד 58,116 שקל.
לפני כחצי שנה, קצין התגמולים דחה את בקשתו של האיש להלוואה של 48,000 שקל לצורך שיפוץ דירתו שבשכונת נחלאות בירושלים. נימוקו של המשרד היה כי סיוע כזה יינתן רק למי שהדירה רשומה על שמו ובה הוא מתגורר, בעוד שבמקרה זה הדירה רשומה על שמו של עו"ד מסוים בנאמנות – והוא לא מתגורר בה.
המערער – אב ששכל את בנו החייל ב-1995 ונכה 100% המתנייד בכסא גלגלים – הבהיר כי הוא נאלץ לעבור לדירה אחרת מפני שבמצב הנוכחי הדירה אינה נגישה עבורו ולכן הוא נאלץ להשכיר אותה.
אל בקשתו הוא צירף חוזי שכירות שבהם צוין כי הוא בעלי הדירה, וכן נסח טאבו שלפיו יש לו הערת אזהרה בדירה לטובתו. הוא אף הסביר שהדירה אינה רשומה על שמו כיוון שהוא חושש מנושים רבים, ולכן עוה"ד רשום כנאמן כדי שלא יוכלו למכור את הבית.
בשלב מאוחר יותר הוא אף הגיש החלטה ישנה של בית המשפט המחוזי (משנת 1992), שעסקה בעניין הרישום. באותה החלטה השופטת בדימוס דליה קובל קבעה כי לנוכח הסכמת כל המעורבים יש לרשום את הדירה על שם האב.
למרות זאת, המשרד התעקש וציין כי חלף פרק זמן ממושך שבו המערער לא ביצע את העברת הבעלות, וכיום לא ברור מהן זכויותיו בדירה.
"חריגה קיצונית ממתחם הסבירות"
לאחר שעיין בכל המסמכים ושמע את טענות המערער, השופט בדימוס צור קבע כי "המערער הוכיח חד משמעית שהוא בעל מלוא הזכויות בדירה...". בתוך כך השופט ציין כי עמדת משרד הביטחון "מפתיעה".
בעיקרו של דבר, השופט הבהיר שכאשר לוקחים בחשבון את כל הראיות – כולל הערת האזהרה, החלטת בית המשפט המחוזי והסבריו של המערער – הרי שהוא הוכיח כנדרש את זכויותיו בנכס, השוות לבעלות רשומה.
בהקשר זה השופט אף הדגיש כי בחוק אין שום דרישה לכך שהדירה תהיה רשומה במרשם המקרקעין על שמו של המבקש אלא החוק מדבר על "בעלות" (ולאו דווקא על "בעלות רשומה").
"אנו סבורים שבמקרה דנן לאור החומר שהציג המערער, החלטת המשיב שלא להעניק למערער את ההלוואה היא חריגה קיצונית ממתחם הסבירות", סיכם השופט, שהחליט לקבל את הערעור והורה למשרד הביטחון להעניק למערער את הלוואה המבוקשת.
- ב"כ המערער: ייצג את עצמו
- ב"כ המשיב: עו"ד נזיקין בת-חן שלזינגר
עו"ד יואב צח-וכס
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין