האישה טענה כי הייתה בת הזוג של הנפטר במשך 18 שנה. משפחתו נתקלה בה לראשונה רק בחודשים האחרונים לחייו. בית המשפט קבע שהקשר בין השניים לא היה של ידועים בציבור
השופטת אורית בן דור ליבל דחתה לאחרונה התנגדות שהגישה אישה לבקשת צו ירושה שהגישה אחותו של אדם שנפטר ב-2019. המתנגדת טענה כי היא זכאית לחלק מהירושה כבת זוגו של המנוח. אחותו ואחייניו של האיש טענו שאינם מכירים את המתנגדת והיא הופיעה ליד מיטת המנוח רק במהלך אשפוזו האחרון. השופטת קבעה שבין המתנגדת למנוח היו יחסים מסוימים, אך הם לא השתכללו לכדי יחסים של ידועים בציבור והיא אינה זכאית לרשת אותו.
המנוח היה רווק וללא ילדים. הוא לא הותיר צוואה. באוגוסט 2018 הוא אושפז בבית החולים הדסה עין כרם משל מחלת הסרטן ממנה סבל, משם הועבר לבית חולים סיעודי. במרץ 2019 הוא הובהל שוב לבית החולים הדסה בשל התדרדרות במצבו ונפטר למחרת.
היו לו שתי אחיות, אחת נפטרה לפניו. האחות הנותרת ואחייניו (ילדיה של האחות שנפטרה) הגישו בקשה לצו ירושה שלפיו הם היורשים הבלעדיים.
לבקשה הוגשה התנגדות על ידי אישה שטענה כי גם היא יורשת את המנוח כבת זוגו וזכאית לשני שלישים מהעיזבון.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שעד לאשפוזו בראשית אוגוסט 2018 איש מבני משפחת המנוח לא הכיר את המתנגדת ולא שמע עליה.
בתוך 30 ימי האבל שלאחר הפטירה הקימה המתנגדת מצבה על קברו של המנוח בה הטביעה כיתוב הכולל את שמה כבת זוגו ואת שם בתה.
המתנגדת סיפרה שהכירה את המנוח לאחר שעלתה לישראל בשנת 2000, והייתה בת זוגו במשך יותר מ-18 שנים, במהלכן הם חיו כמשפחה וניהלו משק בית משותף בדירתה.
האחות והאחיינים דחו מכל וכל את הדברים וטענו כי למנוח היו בנות זוג בעבר, אך המתנגדת לא הייתה אחת מהם. לדבריהם, כשהופיעה בבית החולים הם סברו שהיא עובדת במקום, וכשהמנוח ראה אותה הוא עשה תנועת יד בניסיון לסלקה.
הלכה למסעדה
השופטת אורית בן דור ליבל מבית המשפט למשפחה בירושלים ציינה שמכלל הראיות והעדויות שצירפה המתנגדת עולה שבינה לבין המנוח התקיימה מערכת יחסים כזו או אחרת שנמשכה שנים רבות. ואולם, לא הייתה זו מערכת יחסים של מחויבות הדדית וקשירת גורל המאפיינת ידועים בציבור. השופטת כתבה בהקשר זה כי לא השתכנעה שהשניים גרו יחד באופן קבוע או ניהלו משק בית משותף.
היא הוסיפה כי בשאלה האם בני זוג הם ידועים בציבור יש חשיבות מיוחדת לפן הסובייקטיבי של מערכת היחסים, כלומר, כיצד הם ראו את עצמם. היא ציינה כי הוכח שבין המנוח לבין משפחתו התקיים קשר קרוב ורצוף, אך הוא הסתיר מהם את יחסיו עם המתנגדת, ואף מהרשויות (בכל הדיווחים לעמידר הוא הציג את עצמו כ"רווק").
השופטת גם ציינה את העדר ההיבט הרגשי במישור היחסים שבין המתנגדת למנוח, ואת העובדה שביום פטירתו היא ערכה מסע בין כספומטים ברחבי העיר על מנת למשוך כספים מחשבונו, וישבה לאכול עם בתה במסעדה.
בסופו של דבר דחתה השופטת את ההתנגדות ונתנה צו ירושה כמבוקש.
המתנגדת חויבה בהוצאות בסך 50,000 שקל.
- ב"כ המבקשים: עו"ד אלי בוטבול
- ב"כ המתנגדת: עו"ד רן שילוח ועו"ד עמיחי שם טוב
עו"ד דורית גלוברמן-קרט
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין